ירמיה 4:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 4 > פסוק 2

ירמיה 4:2


← ירמיה 4:1 ירמיה 4:2 (MT) ירמיה 4:3 →
אִם תָּשׁ֨וּב יִשְׂרָאֵ֧ל׀ נְאֻם יְהוָ֛ה אֵלַ֖י תָּשׁ֑וּב וְאִם תָּסִ֧יר שִׁקּוּצֶ֛יךָ מִפָּנַ֖י וְלֹ֥א תָנֽוּד׃
וְנִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ חַי יְהוָ֔ה בֶּאֱמֶ֖ת בְּמִשְׁפָּ֣ט וּבִצְדָקָ֑ה וְהִתְבָּ֥רְכוּ ב֛וֹ גּוֹיִ֖ם וּב֥וֹ יִתְהַלָּֽלוּ׃
כִּי כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְאַֽל תִּזְרְע֖וּ אֶל קוֹצִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

וְנִשְׁבַּ֙עְתָּ֙H7650 חַיH2416 יְהוָ֔הH3068 בֶּאֱמֶ֖תH571 בְּמִשְׁפָּ֣טH4941 וּבִצְדָקָ֑הH6666 וְהִתְבָּ֥רְכוּH1288 ב֛וֹ גּוֹיִ֖םH1471 וּב֥וֹ יִתְהַלָּֽלוּ׃H1984


המקור העברי

וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי־יְהוָה בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וְהִתְבָּרְכוּ בֹו גֹּויִם וּבֹו יִתְהַלָּלוּ׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/נִשְׁבַּ֨עְתָּ֙
ve./nish.Ba'.ta H7650 HC/VNq2ms and/ you will swear
חַי
chai- H2416 HAamsa (by) (the) life
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp of Yahweh
בֶּ/אֱמֶ֖ת
be./'e.Met H571 HR/Ncfsa in/ faithfulness
בְּ/מִשְׁפָּ֣ט
be./mish.Pat H4941 HR/Ncmsa in/ justice
וּ/בִ/צְדָקָ֑ה
u./vi/tz.da.Kah H6666 HC/R/Ncfsa and/ in/ righteousness
וְ/הִתְבָּ֥רְכוּ
ve./hit.Ba.re.khu H1288 HC/Vtq3cp and/ they will bless themselves
ב֛/וֹ
v/o HR/Sp3ms by (the)/ him
גּוֹיִ֖ם
go.Yim H1471 HNcmpa nations
וּ/ב֥/וֹ
u./V/o HC/R/Sp3ms and/ in (the)/ him
יִתְהַלָּֽלוּ
yit.ha.La.lu H1984 HVti3mp they will boast
הפניות שטרונג
  • H571 — אֶמֶת (ʼemeth, eh'-meth): מקוצר מן אָמַן (ʼâman) [H539]; יציבות; (בהשאלה) ודאות, אמת, מהימנות
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
  • H1984 — הָלַל (hâlal, haw-lal'): שורש ראשוני; להיות צלול (במקור לגבי צליל, אך בדרך כלל לגבי צבע); לזרוח; ומכאן, לעשות ראווה, להתפאר; ומכאן להיות (בקולניות) שוטה; להשתולל; בבניין הגורם, להלל; וגם לעשות לסכל
  • H2416 — חַי (chay, khah'-ee): מן חָיָה (châyâh) [H2421]; חַי; ומכאן, נָא (בשר); רענן (צמח, מים, שנה), חזק; וכן (כשם עצם, ובייחוד בצורת הנקבה ביחיד ובצורת הזכר ברבים) חיים (או יצור חי), בין כפשוטו ובין בהשאלה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H6666 — צְדָקָה (tsᵉdâqâh, tsed-aw-kaw'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדקה (בהפשטה), מן הצד הסובייקטיבי (יושר), מן הצד האובייקטיבי (משפט וצדק), מבחינה מוסרית (מידה טובה) או בהשאלה (שגשוג)
  • H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 4 › פסוק 2