ירמיה 4:3

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 4 > פסוק 3

ירמיה 4:3


← ירמיה 4:2 ירמיה 4:3 (MT) ירמיה 4:4 →
וְנִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ חַי יְהוָ֔ה בֶּאֱמֶ֖ת בְּמִשְׁפָּ֣ט וּבִצְדָקָ֑ה וְהִתְבָּ֥רְכוּ ב֛וֹ גּוֹיִ֖ם וּב֥וֹ יִתְהַלָּֽלוּ׃
כִּי כֹ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְאַֽל תִּזְרְע֖וּ אֶל קוֹצִֽים׃
הִמֹּ֣לוּ לַיהֹוָ֗ה וְהָסִ֙רוּ֙ עָרְל֣וֹת לְבַבְכֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם פֶּן תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

כִּיH3588 כֹ֣ה׀H3541 אָמַ֣רH559 יְהֹוָ֗הH3068 לְאִ֤ישׁH376 יְהוּדָה֙H3063 וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔םH3389 נִ֥ירוּH5214 לָכֶ֖ם נִ֑ירH5215 וְאַֽלH408 תִּזְרְע֖וּH2232 אֶלH413 קוֹצִֽים׃H6975


המקור העברי

כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהֹוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל־תִּזְרְעוּ אֶל־קֹוצִים׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּי
ki- H3588 HC for
כֹ֣ה
khoh H3541 HD thus
אָמַ֣ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהֹוָ֗ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
לְ/אִ֤ישׁ
le./'Ish H376 HR/Ncmsc to/ (the) man of
יְהוּדָה֙
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
וְ/לִ/יר֣וּשָׁלִַ֔ם
ve./li./Ru.sha.Lim H3389 HC/R/Np and/ to/ Jerusalem
נִ֥ירוּ
Ni.ru H5214 HVqv2mp plow
לָ/כֶ֖ם
la./Khem HR/Sp2mp of/ you
נִ֑יר
Nir H5215 HNcmsa unplowed ground
וְ/אַֽל
ve./'al- H408 HC/Tn and/ may not
תִּזְרְע֖וּ
tiz.re.'U H2232 HVqj2mp you sow
אֶל
'el- H413 HR to
קוֹצִֽים
ko.Tzim H6975 HNcmpa thorns
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H2232 — זָרַע (zâraʻ, zaw-rah'): שורש ראשוני; לזרוע; ובהשאלה, להפיץ, לנטוע, להפרות
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H5214 — נִיר (nîyr, neer): שורש כנראה זהה לזה של נִיר (nîyr) [H5216], דרך הרעיון של הברק של תלם טרי; לעבד את האדמה, לחרוש ניר
  • H5215 — נִיר (nîyr, neer): או נִר (nir); מן נִיר (nîyr) [H5214]; בעיקרו: חרישה, כלומר (בפועל) אדמה שנחרשה זה עתה
  • H6975 — קוֹץ (qôwts, kotse): או קֹץ (qôts); מ־קוּץ (qûwts) [H6972] (במשמעות של דקירה); קוץ
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 4 › פסוק 3