ירמיה 14:10

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 14 > פסוק 10

ירמיה 14:10


← ירמיה 14:9 ירמיה 14:10 (MT) ירמיה 14:11 →
לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּאִ֣ישׁ נִדְהָ֔ם כְּגִבּ֖וֹר לֹא יוּכַ֣ל לְהוֹשִׁ֑יעַ וְאַתָּ֧ה בְקִרְבֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה וְשִׁמְךָ֛ עָלֵ֥ינוּ נִקְרָ֖א אַל תַּנִּחֵֽנוּ׃
כֹּֽה אָמַ֨ר יְהוָ֜ה לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כֵּ֤ן אָֽהֲבוּ֙ לָנ֔וּעַ רַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֣א חָשָׂ֑כוּ וַיהוָה֙ לֹ֣א רָצָ֔ם עַתָּה֙ יִזְכֹּ֣ר עֲוֹנָ֔ם וְיִפְקֹ֖ד חַטֹּאתָֽם׃
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י אַל תִּתְפַּלֵּ֛ל בְּעַד הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לְטוֹבָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּֽהH3541 אָמַ֨רH559 יְהוָ֜הH3068 לָעָ֣םH5971 הַזֶּ֗הH2088 כֵּ֤ןH3651 אָֽהֲבוּ֙H157 לָנ֔וּעַH5128 רַגְלֵיהֶ֖םH7272 לֹ֣אH3808 חָשָׂ֑כוּH2820 וַיהוָה֙H3068 לֹ֣אH3808 רָצָ֔םH7521 עַתָּה֙H6258 יִזְכֹּ֣רH2142 עֲוֹנָ֔םH5771 וְיִפְקֹ֖דH6485 חַטֹּאתָֽם׃H2403


המקור העברי

כֹּה־אָמַר יְהוָה לָעָם הַזֶּה כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ וַיהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כֹּֽה
koh- H3541 HD thus
אָמַ֨ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָ֜ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
לָ/עָ֣ם
la./'Am H5971 HRd/Ncmsa of the/ people
הַ/זֶּ֗ה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
כֵּ֤ן
ken H3651 HTm thus
אָֽהֲבוּ֙
'a.ha.Vu H157 HVqp3cp they have loved
לָ/נ֔וּעַ
la./Nu.a' H5128 HR/Vqc to/ wander
רַגְלֵי/הֶ֖ם
rag.lei./Hem H7272 HNcfdc/Sp3mp feet/ their
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
חָשָׂ֑כוּ
cha.Sa.khu H2820 HVqp3cp they have restrained
וַ/יהוָה֙
va./Yah.weh H3068 HC/Np and/ Yahweh
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
רָצָ֔/ם
ra.Tza/m H7521 HVqp3ms/Sp3mp he has accepted/ them
עַתָּה֙
'a.Tah H6258 HD now
יִזְכֹּ֣ר
yiz.Kor H2142 HVqi3ms he will remember
עֲוֺנָ֔/ם
'a.vo.Na/m H5771 HNcbsc/Sp3mp iniquity/ their
וְ/יִפְקֹ֖ד
ve./yif.Kod H6485 HC/Vqi3ms so/ he may punish
חַטֹּאתָֽ/ם
cha.to.Ta/m H2403 HNcfpc/Sp3mp sins/ their
הפניות שטרונג
  • H157 — אָהַב (ʼâhab, aw-hab'): או אָהֵב (ʼâhêb) ; שורש ראשוני; לחוש חיבה כלפי (במובן המיני או בכל מובן אחר), לאהוב
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2142 — זָכַר (zâkar, zaw-kar'): שורש קדום; גם כפועל גזור מן זָכָר (zâkâr) [H2145]; בעיקרו לסמן (כדי שיהיה ניכר), כלומר לזכור; ומכאן במשתמע להזכיר; להיות זכר
  • H2403 — חַטָּאָה (chaṭṭâʼâh, khat-taw-aw'): או חַטָּאת (chaṭṭâʼth); מ־חָטָא (châṭâʼ) [H2398]; עֲבֵרָה (ולעיתים חַטָּאוּת שהיא הֶרְגֵּל קבוע), והעונש עליה, עילתה, קרבנה או כפרתה; וגם (בהוראה קונקרטית) חוֹטֵא
  • H2820 — חָשַׂךְ (châsak, khaw-sak'): שורש ראשוני; גם ניתן להחלפה עם חָשַׁךְ (châshak) [H2821]; לעצור, לחשוך, או (בבניין חוזר) להימנע; ומכאן במשתמע: לסרב, לחוס, לשמר; לשמור
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H5128 — נוּעַ (nûwaʻ, noo'-ah): שורש ראשוני; לנוע, להתנודד, במגוון רחב של שימושים, כפשוטו ובהשאלה (כמפורט להלן)
  • H5771 — עָוֺן (ʻâvôn, aw-vone'): או עָווֹן (ʻâvôwn); (מלכים ב׳ 7:9; תהילים 51:5 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), מ־עָוָה (ʻâvâh) [H5753]; עַוְלָה, כלומר רוע (מוסרי)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6258 — עַתָּה (ʻattâh, at-taw'): מן עֵת (ʻêth) [H6256]; בזמן הזה, עתה; בין כתואר הפועל, בין כמילת קישור ובין כמילת ריק (מילת חיזוק)
  • H6485 — פָּקַד (pâqad, paw-kad'): שורש ראשוני; לפקוד (בכוונה טובה או עוינת); ובהשאלה: לפקח, למנות, להטיל תפקיד, לדאוג ל־, להיווכח בחסרונו, להפקיד וכדומה
  • H7272 — רֶגֶל (regel, reh'-gel): מן רָגַל (râgal) [H7270]; רגל (כאיבר שבו הולכים); מכאן, פסיעה; ובלשון נקייה — אברי המין
  • H7521 — רָצָה (râtsâh, raw-tsaw'): שורש קדום; לרצות ב־, לחפוץ ב־; ובמובן מסוים: לפרוע חוב, לרצות חוב
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 14 › פסוק 10