• H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה (EN)
• H2388 — חָזַק (châzaq, khaw-zak'): שורש קדום; לאחוז ב־; ומכאן: לתפוס, להיות חזק (בהשאלה: להיות אמיץ; בבניין הגורם: לחזק, לרפא, לעזור, לתקן, לבצר), להיות עיקש; לקשור, לרסן, לכבוש (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4127 — מוּג (mûwg, moog): שורש יסודי; להימס, כלומר כפשוטו (לרכך, לזוב ולרדת, להיעלם), או בהשאלה (לפחד, להתעלף) (EN)
• H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים (EN)
• H5641 — סָתַר (çâthar, saw-thar'): שורש ראשוני; להסתיר (על ידי כיסוי), כפשוטו או בהשאלה (EN)
• H5771 — עָוֺן (ʻâvôn, aw-vone'): או עָווֹן (ʻâvôwn); (מלכים ב׳ 7:9; תהילים 51:5 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), מ־עָוָה (ʻâvâh) [H5753]; עַוְלָה, כלומר רוע (מוסרי) (EN)
• H5782 — עוּר (ʻûwr, oor): שורש קדום (אולי ליתר דיוק זהה ל־עוּר (ʻûwr) [H5783] באמצעות רעיון פקיחת העיניים); להעיר, להתעורר (כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה) (EN)
• H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות) (EN)
• H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• כי — איוב 8:4
• וַתְּמוּגֵ֖נוּ — ירמיה 9:6, יחזקאל 22:18-22, יחזקאל 24:11
• הִסְתַּ֤רְתָּ — דברים 31:17, דברים 32:19-25, ישעיה 57:17, ישעיה 59:2, הושע 5:15
• קוֹרֵ֣א — תהלים 14:4, ישעיה 50:2, ישעיה 59:16, יחזקאל 22:30, הושע 7:7, הושע 7:14
• לְהַחֲזִ֣יק — ישעיה 27:5, ישעיה 56:4

הפניות הדדיות (16): בראשית 32:27, דברים 32:20, עזרא 9:15, נחמיה 1:6, ישעיה 8:17, ישעיה 31:1, ישעיה 43:22, ירמיה 2:6, ירמיה 5:24, ירמיה 10:25, ירמיה 33:5, יחזקאל 22:21, יחזקאל 39:23, דניאל 9:13, האיגרת אל האפסים 2:3, האיגרת אל העברים 6:18

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: רצינות—אדישות; התחברות והתנכרות; המושיע מן החטא
• Torrey’s: קדושים סובלים
• Nave's: הזנחת התפילה; תשובה; חטא; רשעים