ישעיה 42:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 42 > פסוק 22

ישעיה 42:22


← ישעיה 42:21 ישעיה 42:22 (MT) ישעיה 42:23 →
יְהוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃
וְהוּא֮ עַם בָּז֣וּז וְשָׁסוּי֒ הָפֵ֤חַ בַּֽחוּרִים֙ כֻּלָּ֔ם וּבְבָתֵּ֥י כְלָאִ֖ים הָחְבָּ֑אוּ הָי֤וּ לָבַז֙ וְאֵ֣ין מַצִּ֔יל מְשִׁסָּ֖ה וְאֵין אֹמֵ֥ר הָשַֽׁב׃
מִ֥י בָכֶ֖ם יַאֲזִ֣ין זֹ֑את יַקְשִׁ֥ב וְיִשְׁמַ֖ע לְאָחֽוֹר׃

נוסח הפסוק

MT

וְהוּא֮H1931 עַםH5971 בָּז֣וּזH962 וְשָׁסוּי֒H8154 הָפֵ֤חַH6351 בַּֽחוּרִים֙H2352 כֻּלָּ֔םH3605 וּבְבָתֵּ֥יH1004 כְלָאִ֖יםH3608 הָחְבָּ֑אוּH2244 הָי֤וּH1961 לָבַז֙H957 וְאֵ֣יןH369 מַצִּ֔ילH5337 מְשִׁסָּ֖הH4933 וְאֵיןH369 אֹמֵ֥רH559 הָשַֽׁב׃H7725


המקור העברי

וְהוּא עַם־בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין־אֹמֵר הָשַׁב׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/הוּא֮
ve./Hu' H1931 HC/Pp3ms and/ it
עַם
'am- H5971 HNcmsa (is) a people
בָּז֣וּז
ba.Zuz H962 HVqsmsa despoiled
וְ/שָׁסוּי֒
ve./sha.Sui H8154 HC/Vqsmsa and/ plundered
הָפֵ֤חַ
ha.Fe.ach H6351 HVha they are trapped
בַּֽ/חוּרִים֙
ba./chu.Rim H2352 HRd/Ncmpa in (the)/ holes
כֻּלָּ֔/ם
ku.La/m H3605 HNcmsc/Sp3mp all of/ them
וּ/בְ/בָתֵּ֥י
u./ve./va.Tei H1004 HC/R/Ncmpc and/ in/ houses of
כְלָאִ֖ים
khe.la.'Im H3608 HNcmpa imprisonment(s)
הָחְבָּ֑אוּ
ha.che.Ba.'u H2244 HVHp3cp they are hidden
הָי֤וּ
ha.Yu H1961 HVqp3cp they have become
לָ/בַז֙
la./Vaz H957 HR/Ncmsa (into)/ spoil
וְ/אֵ֣ין
ve./'Ein H369 HC/Tn and/ there not
מַצִּ֔יל
ma.Tzil H5337 HVhrmsa (is) a deliverer
מְשִׁסָּ֖ה
me.shi.Sah H4933 HNcfsa plunder
וְ/אֵין
ve./'ein- H369 HC/Tn and/ there not
אֹמֵ֥ר
'o.Mer H559 HVqrmsa (is one who) says
הָשַֽׁב
ha.Shav H7725 HVhv2ms bring (it) back
הפניות שטרונג
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H957 — בַּז (baz, baz): מן בָּזַז (bâzaz) [H962]; בז, שלל
  • H962 — בָּזַז (bâzaz, baw-zaz'): שורש קדום; לבזוז, לשלול
  • H970 — בָּחוּר (bâchûwr, baw-khoor'): או בָּחֻר (bâchur); בינוני סביל של בָּחַר (bâchar) [H977]; בפשטות, נבחר, כלומר בחור (לעיתים קרובות כשם קיבוצי)
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2244 — חָבָא (châbâʼ, khaw-baw'): שורש ראשוני (השווה חָבַב (châbab) [H2245]); להסתיר, להיחבא
  • H2352 — חוּר (chûwr, khoor): או (מקוצר) חֻר (chur); משורש בלתי־משומש שמשמעותו כנראה לנקב; נקיק (מאורה) של נחש; תא של בית כלא
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3608 — כֶּלֶא (keleʼ, keh'-leh): מן כָּלָא (kâlâʼ) [H3607]; בית כלא
  • H4933 — מְשִׁסָּה (mᵉshiççâh, mesh-is-saw'): מן שָׁסַס (shâçaç) [H8155]; ביזה
  • H5337 — נָצַל (nâtsal, naw-tsal'): שורש ראשוני; לחטוף ולהוציא, בין במובן חיובי ובין במובן שלילי
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6351 — פָּחַח (pâchach, paw-khakh'): שורש קדום; לרקע; אך משמש רק כפועל גזור־שם מן פַּח (pach) [H6341]; לפרוש רשת
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H8154 — שָׁסָה (shâçâh, shaw-saw'): או שָׁשָׂה (shâsâh); (ישעיהו 10:13), שורש קדום; לשסות, לבוז
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 42 › פסוק 22