ירמיה 17:16

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 17 > פסוק 16

ירמיה 17:16


← ירמיה 17:15 ירמיה 17:16 (MT) ירמיה 17:17 →
הִנֵּה הֵ֕מָּה אֹמְרִ֖ים אֵלָ֑י אַיֵּ֥ה דְבַר יְהוָ֖ה יָ֥בוֹא נָֽא׃
וַאֲנִ֞י לֹא אַ֣צְתִּי׀ מֵרֹעֶ֣ה אַחֲרֶ֗יךָ וְי֥וֹם אָנ֛וּשׁ לֹ֥א הִתְאַוֵּ֖יתִי אַתָּ֣ה יָדָ֑עְתָּ מוֹצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה׃
אַל תִּֽהְיֵה לִ֖י לִמְחִתָּ֑ה מַֽחֲסִי אַ֖תָּה בְּי֥וֹם רָעָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַאֲנִ֞יH589 לֹאH3808 אַ֣צְתִּי׀H213 מֵרֹעֶ֣הH7462 אַחֲרֶ֗יךָH310 וְי֥וֹםH3117 אָנ֛וּשׁH605 לֹ֥אH3808 הִתְאַוֵּ֖יתִיH183 אַתָּ֣הH859 יָדָ֑עְתָּH3045 מוֹצָ֣אH4161 שְׂפָתַ֔יH8193 נֹ֥כַחH5227 פָּנֶ֖יךָH6440 הָיָֽה׃H1961


המקור העברי

וַאֲנִי לֹא־אַצְתִּי ׀ מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ וְיֹום אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ מֹוצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/אֲנִ֞י
va./'a.Ni H589 HC/Pp1cs and/ I
לֹא
lo'- H3808 HTn not
אַ֣צְתִּי
'Atz.ti H213 HVqp1cs I have hastened
מֵ/רֹעֶ֣ה
me./ro.'Eh H7462 HR/Vqrmsa from/ a shepherd
אַחֲרֶ֗י/ךָ
'a.cha.Rei./kha H310 HR/Sp2ms after/ you
וְ/י֥וֹם
ve./Yom H3117 HC/Ncmsa and/ a day
אָנ֛וּשׁ
'a.Nush H605 HAamsa incurable
לֹ֥א
lo' H3808 HTn not
הִתְאַוֵּ֖יתִי
hit.'a.Vei.ti H183 HVtp1cs I have desired
אַתָּ֣ה
'a.Tah H859 HPp2ms you
יָדָ֑עְתָּ
ya.Da.'e.ta H3045 HVqp2ms you know
מוֹצָ֣א
mo.Tza' H4161 HNcmsc (the) utterance of
שְׂפָתַ֔/י
se.fa.Ta/i H8193 HNcfdc/Sp1cs lips/ my
נֹ֥כַח
No.khach H5227 HR before
פָּנֶ֖י/ךָ
pa.Nei./kha H6440 HNcbpc/Sp2ms face/ your
הָיָֽה
ha.Yah H1961 HVqp3ms it was
הפניות שטרונג
  • H183 — אָוָה (ʼâvâh, aw-vaw'): שורש קדום; לחשוק ב־, להתאוות ל־
  • H213 — אוּץ (ʼûwts, oots): שורש קדום; ללחוץ, לדחוק; (במשתמע) להיות קרוב, למהר, לסגת
  • H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H605 — אָנַשׁ (ʼânash, aw-nash'): שורש קדום; להיות רפה, חלוש, או (בהשאלה) נכאה־רוח
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4161 — מוֹצָא (môwtsâʼ, mo-tsaw'): או מֹצָא (môtsâʼ); מן יָצָא (yâtsâʼ) [H3318]; יציאה, כלומר (הפעולה) יציאה החוצה, או (המקום) מוצא; ומכאן, מקור או תוצר; ובמיוחד: שחר, זריחת השמש (המזרח), ייצוא, מוצא פה (דיבור), שער, מעיין, מכרה, אחו (כמצמיח דשא)
  • H5227 — נֹכַח (nôkach, no'-kakh): מאותו מקור כמו נֵכַח (nêkach) [H5226]; בעיקרו, החלק הקדמי; משמש כתואר הפועל (בייחוד עם מילת יחס), מנגד, לפני, קדימה, למען
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H7462 — רָעָה (râʻâh, raw-aw'): שורש קדום; לרעות צאן; כלומר להוליכו למרעה; ובבניין עומד — לרעות, לאכול עשב (כפשוטו או בהשאלה); בדרך כלל למשול; ובהרחבה — להתרועע עם (כידיד)
  • H8193 — שָׂפָה (sâphâh, saw-faw'): או (בזוגי וברבים) שֶׂפֶת (sepheth); כנראה מן סָפָה (çâphâh) [H5595] או שָׁפָה (shâphâh) [H8192] דרך רעיון הסיום (השווה סוֹף (çôwph) [H5490]); השפה (כגבול טבעי); ומכאן, במשמעות מושאלת — לשון, שפה; ובהשאלה — שוליים, קצה (של כלי, של מים, של בד וכדומה)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 17 › פסוק 16