• H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום (EN)
• H2005 — הֵן (hên, hane): מילית קדומה; הִנֵּה!; וגם (כהבעת תמיהה) אִם (EN)
• H2142 — זָכַר (zâkar, zaw-kar'): שורש קדום; גם כפועל גזור מן זָכָר (zâkâr) [H2145]; בעיקרו לסמן (כדי שיהיה ניכר), כלומר לזכור; ומכאן במשתמע להזכיר; להיות זכר (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3966 — מְאֹד (mᵉʼôd, meh-ode'): מן הזהה לאוּד (ʼûwd) [H181]; בדיוק, עוצמה, כלומר (עם מילת יחס או בלעדיה) בעוצמה; ומכאן במשתמע, כליל, במהירות וכדומה (לעיתים קרובות עם מילים אחרות כמילת הגברה או להבעת דרגת ההפלגה; ובייחוד כאשר היא נכפלת) (EN)
• H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור (EN)
• H5027 — נָבַט (nâbaṭ, naw-bat'): שורש קדום; לסקור במבט, כלומר להביט בתשומת לב; ומכאן, להתבונן בחיבה, בחסד או בדאגה (EN)
• H5703 — עַד (ʻad, ad): מן עָדָה (ʻâdâh) [H5710]; בעיקרו, גבול (מוחלט) סופי, כלומר (במשתמע) משך, במובן של התקדמות או נצחיות (בעיקרו כשם עצם, עם מילת יחס או בלעדיה) (EN)
• H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם) (EN)
• H5771 — עָוֺן (ʻâvôn, aw-vone'): או עָווֹן (ʻâvôwn); (מלכים ב׳ 7:9; תהילים 51:5 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), מ־עָוָה (ʻâvâh) [H5753]; עַוְלָה, כלומר רוע (מוסרי) (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)
• H7107 — קָצַף (qâtsaph, kaw-tsaf'): שורש ראשוני; להתבקע ולהישבר, כלומר (בהשאלה) להתפרץ בזעם (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• תִּזְכֹּ֣ר — ירמיה 3:12, איכה 5:20, מיכה 7:18-20, מלאכי 1:4, איגרת פטרוס השנייה 2:17, חזון יוחנן 20:10
• אנחנו — תהלים 79:13, תהלים 119:94, ישעיה 63:19
• תִּקְצֹ֤ף — תהלים 6:2, תהלים 38:2, תהלים 74:1-2, תהלים 79:5-9, ירמיה 10:24, חבקוק 3:2

הפניות הדדיות (16): מלכים א 8:51, נחמיה 1:10, איוב 7:21, תהלים 25:7, תהלים 78:62, תהלים 79:8, תהלים 85:6, ירמיה 3:5, ירמיה 14:21, ירמיה 44:21, יחזקאל 29:16, דניאל 9:16, דניאל 9:19, יואל 2:17, זכריה 1:12, האיגרת אל העברים 12:25

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: תפילה בעת צרה; חרון אף אלוהים
• Nave's: ייסורים וצרות; תפילת שתדלנות