שמואל ב 6:20
כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 6 > פסוק 20
שמואל ב 6:20
| ← שמואל ב 6:19 | שמואל ב 6:20 (MT) | שמואל ב 6:21 → |
|---|---|---|
וַיְחַלֵּ֨ק לְכָל הָעָ֜ם לְכָל הֲמ֣וֹן יִשְׂרָאֵל֮ לְמֵאִ֣ישׁ וְעַד אִשָּׁה֒ לְאִ֗ישׁ חַלַּ֥ת לֶ֙חֶם֙ אַחַ֔ת וְאֶשְׁפָּ֣ר אֶחָ֔ד וַאֲשִׁישָׁ֖ה אֶחָ֑ת וַיֵּ֥לֶךְ כָּל הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃
|
וַיָּ֥שָׁב דָּוִ֖ד לְבָרֵ֣ךְ אֶת בֵּית֑וֹ וַתֵּצֵ֞א מִיכַ֤ל בַּת שָׁאוּל֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וַתֹּ֗אמֶר מַה נִּכְבַּ֨ד הַיּ֜וֹם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נִגְלָ֤ה הַיּוֹם֙ לְעֵינֵ֨י אַמְה֣וֹת עֲבָדָ֔יו כְּהִגָּל֥וֹת נִגְל֖וֹת אַחַ֥ד הָרֵקִֽים׃
|
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִד֮ אֶל מִיכַל֒ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּֽחַר בִּ֤י מֵֽאָבִיךְ֙ וּמִכָּל בֵּית֔וֹ לְצַוֹּ֨ת אֹתִ֥י נָגִ֛יד עַל עַ֥ם יְהוָ֖ה עַל יִשְׂרָאֵ֑ל וְשִׂחַקְתִּ֖י לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
|
נוסח הפסוק
וַיָּ֥שָׁבH7725 דָּוִ֖דH1732 לְבָרֵ֣ךְH1288 אֶתH853 בֵּית֑וֹH1004 וַתֵּצֵ֞אH3318 מִיכַ֤לH4324 בַּתH1323 שָׁאוּל֙H7586 לִקְרַ֣אתH7125 דָּוִ֔דH1732 וַתֹּ֗אמֶרH559 מַהH4100 נִּכְבַּ֨דH3513 הַיּ֜וֹםH3117 מֶ֣לֶךְH4428 יִשְׂרָאֵ֗לH3478 אֲשֶׁ֨רH834 נִגְלָ֤הH1540 הַיּוֹם֙H3117 לְעֵינֵ֨יH5869 אַמְה֣וֹתH519 עֲבָדָ֔יוH5650 כְּהִגָּל֥וֹתH1540 נִגְל֖וֹתH1540 אַחַ֥דH259 הָרֵקִֽים׃H7386
וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת־בֵּיתֹו וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת־שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה־נִּכְבַּד הַיֹּום מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיֹּום לְעֵינֵי אַמְהֹות עֲבָדָיו כְּהִגָּלֹות נִגְלֹות אַחַד הָרֵקִים׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יָּ֥שָׁב |
va/i.Ya.shov | H7725 | HC/Vqw3ms | and/ he returned |
דָּוִ֖ד |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
לְ/בָרֵ֣ךְ |
le./va.Rekh | H1288 | HR/Vpc | to/ bless |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
בֵּית֑/וֹ |
bei.T/o | H1004 | HNcmsc/Sp3ms | household/ his |
וַ/תֵּצֵ֞א |
va./te.Tze' | H3318 | HC/Vqw3fs | and/ she came out |
מִיכַ֤ל |
mi.Khal | H4324 | HNp | Michal |
בַּת |
bat- | H1323 | HNcfsc | (the) daughter of |
שָׁאוּל֙ |
sha.'Ul | H7586 | HNp | Saul |
לִ/קְרַ֣את |
li/k.Rat | H7125 | HR/Vqc | to/ meet |
דָּוִ֔ד |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
וַ/תֹּ֗אמֶר |
va./To.mer | H559 | HC/Vqw3fs | and/ she said |
מַה |
mah- | H4100 | HTi | how! |
נִּכְבַּ֨ד |
nikh.Bad | H3513 | HVNp3ms | he has honored himself |
הַ/יּ֜וֹם |
hai./Yom | H3117 | HTd/Ncmsa | this/ day |
מֶ֣לֶךְ |
Me.lekh | H4428 | HNcmsc | (the) king of |
יִשְׂרָאֵ֗ל |
Yis.ra.'El | H3478 | HNp | Israel |
אֲשֶׁ֨ר |
'a.Sher | H834 | HTr | who |
נִגְלָ֤ה |
nig.Lah | H1540 | HVNp3ms | he has uncovered himself |
הַ/יּוֹם֙ |
hai./yOm | H3117 | HTd/Ncmsa | this/ day |
לְ/עֵינֵ֨י |
le./'ei.Nei | H5869 | HR/Ncbdc | to/ (the) eyes of |
אַמְה֣וֹת |
'am.Hot | H519 | HNcfpc | (the) maidservants of |
עֲבָדָ֔י/ו |
'a.va.Da/v | H5650 | HNcmpc/Sp3ms | servants/ his |
כְּ/הִגָּל֥וֹת |
ke./hi.ga.Lot | H1540 | HR/VNc | as/ uncovers himself |
נִגְל֖וֹת |
nig.Lot | H1540 | HVNc | shamelessly (uncover) |
אַחַ֥ד |
'a.Chad | H259 | HAcmsa | one of |
הָ/רֵקִֽים |
ha./re.Kim | H7386 | HTd/Aampa | the/ worthless (men) |
- H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
- H519 — אָמָה (ʼâmâh, aw-maw'): כנראה מילה ראשונית; שפחה או אָמָה
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
- H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
- H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל)
- H1540 — גָּלָה (gâlâh, gaw-law'): שורש ראשוני; לחשוף, לגלות ערווה (במיוחד במובן של חרפה); מכאן במשתמע, להגלות (שכן שבויים היו מופשטים בדרך כלל); ובהשאלה, לגלות
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
- H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
- H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
- H3513 — כָּבַד (kâbad, kaw-bad'): או כָּבֵד (kâbêd); שורש קדום; להיות כבד, כלומר במובן שלילי (מכביד, קשה, כבד־תפיסה) או במובן חיובי (רב, עשיר, נכבד); ובבניין הגורם: להכביד או לכבד (בשתי המשמעויות הללו)
- H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
- H4324 — מִיכָל (Mîykâl, me-kawl'): כנראה זהה למִיכָל (mîykâl) [H4323]; פלג מים; מיכל, בתו של שאול
- H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
- H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
- H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)
- H7125 — קִרְאָה (qirʼâh, keer-aw'): מן קָרָא (qârâʼ) [H7122]; פְּגִישָׁה, מקרית, ידידותית או עוינת (וגם בשימוש תוארי: מול, לקראת)
- H7386 — רֵיק (rêyq, rake): או (קצר יותר) רֵק (rêq); מן רוּק (rûwq) [H7324]; ריק; בהשאלה, חסר ערך
- H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
- H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
הפניות צולבות לפסוק
- לְבָרֵ֣ךְ — בראשית 18:19, יהושע 24:15, שמואל ב 6:18, דברי הימים א 16:43, תהלים 30:2, תהלים 101:2
- נִּכְבַּ֨ד — נחמיה 3:35-36, ישעיה 53:2-3, הבשורה על פי יוחנן 13:6, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 4:10-13
- מִיכַ֤ל — שמואל ב 6:16, תהלים 69:8-10, הבשורה על פי מרקוס 3:21
- נִגְלָ֤ה — שמואל א 19:23-24, שמואל ב 6:14, שמואל ב 6:16
- הָרֵקִֽים — שופטים 9:4, איוב 30:8
הפניות הדדיות (11): בראשית 37:19, יהושע 22:6, שמואל א 14:49, שמואל א 24:15, שמואל ב 19:40, דברי הימים א 15:29, איוב 2:10, ישעיה 20:2, הבשורה על פי מתי 5:22, הבשורה על פי יוחנן 21:7, האיגרת אל העברים 7:7
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: חיי המסחר; אירוניה
- Torrey’s: משפחות; היק (חאיכ) או בגד עליון; תפילה, בחברה ובמשפחה; גידוף וחרפה
- Nave's: דוד; משפחה; אירוניה; מִיכַל; נשים
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין