דברי הימים ב 31:1

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > דברי הימים ב > פרק 31 > פסוק 1

דברי הימים ב 31:1


← דברי הימים ב 30:27 דברי הימים ב 31:1 (MT) דברי הימים ב 31:2 →
וַיָּקֻ֜מוּ הַכֹּהֲנִ֤ים הַלְוִיִּם֙ וַיְבָרֲכ֣וּ אֶת הָעָ֔ם וַיִּשָּׁמַ֖ע בְּקוֹלָ֑ם וַתָּב֧וֹא תְפִלָּתָ֛ם לִמְע֥וֹן קָדְשׁ֖וֹ לַשָּׁמָֽיִם׃
וּכְכַלּ֣וֹת כָּל זֹ֗את יָצְא֨וּ כָּל יִשְׂרָאֵ֥ל הַֽנִּמְצְאִים֮ לְעָרֵ֣י יְהוּדָה֒ וַיְשַׁבְּר֣וּ הַמַּצֵּב֣וֹת וַיְגַדְּע֣וּ הָאֲשֵׁרִ֡ים וַיְנַתְּצ֣וּ אֶת הַ֠בָּמוֹת וְאֶת הַֽמִּזְבְּחֹ֞ת מִכָּל יְהוּדָ֧ה וּבִנְיָמִ֛ן וּבְאֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה עַד לְכַלֵּ֑ה וַיָּשׁ֜וּבוּ כָּל בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לַאֲחֻזָּת֖וֹ לְעָרֵיהֶֽם׃
וַיַּעֲמֵ֣ד יְחִזְקִיָּ֡הוּ אֶת מַחְלְק֣וֹת הַכֹּהֲנִ֣ים וְ֠הַלְוִיִּם עַֽל מַחְלְקוֹתָ֞ם אִ֣ישׁ׀ כְּפִ֣י עֲבֹדָת֗וֹ לַכֹּהֲנִים֙ וְלַלְוִיִּ֔ם לְעֹלָ֖ה וְלִשְׁלָמִ֑ים לְשָׁרֵת֙ וּלְהֹד֣וֹת וּלְהַלֵּ֔ל בְּשַׁעֲרֵ֖י מַחֲנ֥וֹת יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וּכְכַלּ֣וֹתH3615 כָּלH3605 זֹ֗אתH2063 יָצְא֨וּH3318 כָּלH3605 יִשְׂרָאֵ֥לH3478 הַֽנִּמְצְאִים֮H4672 לְעָרֵ֣יH5892 יְהוּדָה֒H3063 וַיְשַׁבְּר֣וּH7665 הַמַּצֵּב֣וֹתH4676 וַיְגַדְּע֣וּH1438 הָאֲשֵׁרִ֡יםH842 וַיְנַתְּצ֣וּH5422 אֶתH853 הַ֠בָּמוֹתH1116 וְאֶתH853 הַֽמִּזְבְּחֹ֞תH4196 מִכָּלH3605 יְהוּדָ֧הH3063 וּבִנְיָמִ֛ןH1144 וּבְאֶפְרַ֥יִםH669 וּמְנַשֶּׁ֖הH4519 עַדH5704 לְכַלֵּ֑הH3615 וַיָּשׁ֜וּבוּH7725 כָּלH3605 בְּנֵ֧יH1121 יִשְׂרָאֵ֛לH3478 אִ֥ישׁH376 לַאֲחֻזָּת֖וֹH272 לְעָרֵיהֶֽם׃H5892


המקור העברי

וּכְכַלֹּות כָּל־זֹאת יָצְאוּ כָּל־יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבֹות וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת־הַבָּמֹות וְאֶת־הַמִּזְבְּחֹת מִכָּל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּבְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה עַד־לְכַלֵּה וַיָּשׁוּבוּ כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לַאֲחֻזָּתֹו לְעָרֵיהֶם׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וּ/כְ/כַלּ֣וֹת
u./khe./kha.Lot H3615 HC/R/Vpc and/ just as/ finished
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
זֹ֗את
Zot H2063 HPdxfs this
יָצְא֨וּ
ya.tze.'U H3318 HVqp3cp they went out
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
יִשְׂרָאֵ֥ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
הַֽ/נִּמְצְאִים֮
ha./nim.tze.'Im H4672 HTd/VNrmpa who/ were found
לְ/עָרֵ֣י
le./'a.Rei H5892 HR/Ncfpc to/ (the) cities of
יְהוּדָה֒
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
וַ/יְשַׁבְּר֣וּ
va/y.sha.be.Ru H7665 HC/Vpw3mp and/ they broke
הַ/מַּצֵּב֣וֹת
ha./ma.tze.Vot H4676 HTd/Ncfpa the/ sacred pillars
וַ/יְגַדְּע֣וּ
va/y.ga.de.'U H1438 HC/Vpw3mp and/ they cut down
הָ/אֲשֵׁרִ֡ים
ha./'a.she.Rim H842 HTd/Np the/ Asherah poles
וַ/יְנַתְּצ֣וּ
va/y.na.te.Tzu H5422 HC/Vpw3mp and/ they pulled down
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הַ֠/בָּמוֹת
Ha./ba.mot H1116 HTd/Ncfpa the/ high places
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
הַֽ/מִּזְבְּחֹ֞ת
ha./miz.be.Chot H4196 HTd/Ncmpa the/ altars
מִ/כָּל
mi./kol H3605 HR/Ncmsc from/ all
יְהוּדָ֧ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
וּ/בִנְיָמִ֛ן
u./vin.ya.Min H1144 HC/Np and/ Benjamin
וּ/בְ/אֶפְרַ֥יִם
u./ve./'ef.Ra.yim H669 HC/R/Np and/ in/ Ephraim
וּ/מְנַשֶּׁ֖ה
u./me.na.Sheh H4519 HC/Np and/ Manasseh
עַד
'ad- H5704 HR until
לְ/כַלֵּ֑ה
le./kha.Leh H3615 HR/Vpc (to)/ finished
וַ/יָּשׁ֜וּבוּ
va/i.ya.Shu.vu H7725 HC/Vqw3mp and/ they returned
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
בְּנֵ֧י
be.Nei H1121 HNcmpc (the) people of
יִשְׂרָאֵ֛ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
אִ֥ישׁ
'ish H376 HNcmsa each
לַ/אֲחֻזָּת֖/וֹ
la./'a.chu.za.T/o H272 HR/Ncfsc/Sp3ms to/ possession/ his
לְ/עָרֵי/הֶֽם
le./'a.rei./Hem H5892 HR/Ncfpc/Sp3mp to/ cities/ their
הפניות שטרונג
  • H272 — אֲחֻזָּה (ʼăchuzzâh, akh-ooz-zaw'): בינוני סביל בנקבה מן אָחַז (ʼâchaz) [H270]; דבר שנתפס ונאחז, כלומר רכוש, אחוזה (בייחוד של קרקע)
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H669 — אֶפְרַיִם (ʼEphrayim, ef-rah'-yim): צורת הזוגי של הצורה הזכרית של אֶפְרָת (ʼEphrâth) [H672]; פרי כפול; אפרים, בנו של יוסף; וכן השבט שיצא ממנו ונחלתו
  • H842 — אֲשֵׁרָה (ʼăshêrâh, ash-ay-raw'): או אֲשֵׁירָה (ʼăshêyrâh); מן אָשַׁר (ʼâshar) [H833]; מאושר; אֲשֵׁרָה (או עשתורת), אלה פיניקית; וכן פסל או סמל שלה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1116 — בָּמָה (bâmâh, bam-maw'): משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו להיות גבוה); מקום גבוה, רום, במה
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1144 — בִּנְיָמִין (Binyâmîyn, bin-yaw-mene'): מן בֵּן (bên) [H1121] ומן יָמִין (yâmîyn) [H3225]; בן (ה)יד הימין; בנימין, בנו הצעיר של יעקב; וכן השבט שיצא ממנו, ונחלתו
  • H1438 — גָּדַע (gâdaʻ, gaw-dah'): שורש קדום; לגדוע עץ; ובאופן כללי, להחריב דבר כלשהו
  • H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
  • H4196 — מִזְבֵּחַ (mizbêach, miz-bay'-akh): מן זָבַח (zâbach) [H2076]; מִזְבֵּחַ
  • H4519 — מְנַשֶּׁה (Mᵉnashsheh, men-ash-sheh'): מן נָשָׁה (nâshâh) [H5382]; גורם לשכוח; מְנַשֶּׁה, נכדו של יעקב, וכן השבט שיצא ממנו ונחלתו
  • H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח
  • H4676 — מַצֵּבָה (matstsêbâh, mats-tsay-baw'): בינוני נקבה (במשמעות סיבתית) של נָצַב (nâtsab) [H5324]; דבר שהוצב, כלומר עמוד או (אבן זיכרון); בדרך של אנלוגיה, אליל
  • H5422 — נָתַץ (nâthats, naw-thats'): שורש קדום; לַהֲרוֹס, לְנַתֵּץ
  • H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H7665 — שָׁבַר (shâbar, shaw-bar'): שורש קדום; לשבור, לנפץ (כפשוטו או בהשאלה)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › דברי הימים ב › פרק 31 › פסוק 1