• H34 — אֶבְיוֹן (ʼebyôwn, eb-yone'): מן אָבָה (ʼâbâh) [H14], במובן של רצון (בייחוד בהרגשה); נצרך, חסר כול (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H615 — אָסִיר (ʼâçîyr, aw-sere'): מן אָסַר (ʼâçar) [H631]; אסור בכבלים, כלומר שבוי, אסיר (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H959 — בָּזָה (bâzâh, baw-zaw'): שורש קדום; לבוז, לזלזל (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אֲ֝סִירָ֗יו — תהלים 107:10, תהלים 146:7, זכריה 9:11-12, מעשי השליחים 5:18-19, מעשי השליחים 12:4-11, האיגרת אל האפסים 3:1, חזון יוחנן 2:10
• יְהוָ֑ה — תהלים 10:17, תהלים 34:7, תהלים 72:12-14, תהלים 102:18, תהלים 102:21, ישעיה 66:2, הבשורה על פי לוקאס 4:18

הפניות הדדיות (12): איוב 10:3, תהלים 28:6, תהלים 35:10, תהלים 40:18, תהלים 79:11, תהלים 116:1, תהלים 118:21, ישעיה 49:9, ירמיה 20:13, איכה 3:34, זכריה 11:11, איגרת יוחנן הראשונה 5:14

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: הבטחות אלוהיות
• Torrey’s: העניים
• Nave's: ייסורים וצרות; ישוע המשיח; עני; תפילה; אסירים