תהלים 116:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 116 > פסוק 4

תהלים 116:4


← תהלים 116:3 תהלים 116:4 (MT) תהלים 116:5 →
אֲפָפ֤וּנִי׀ חֶבְלֵי מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃
וּבְשֵֽׁם יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃
חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וּבְשֵֽׁםH8034 יְהוָ֥הH3068 אֶקְרָ֑אH7121 אָנָּ֥הH577 יְ֝הוָ֗הH3068 מַלְּטָ֥הH4422 נַפְשִֽׁי׃H5315


המקור העברי

וּבְשֵׁם־יְהוָה אֶקְרָא אָנָּה יְהוָה מַלְּטָה נַפְשִׁי׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וּ/בְ/שֵֽׁם
u./ve./shem- H8034 HC/R/Ncmsc and/ on/ (the) name of
יְהוָ֥ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֶקְרָ֑א
'ek.Ra' H7121 HVqi1cs I called
אָנָּ֥ה
'a.Nah H577 HTj I beg you
יְ֝הוָ֗ה
Yah.weh H3068 HNp O Yahweh
מַלְּטָ֥/ה
ma.le.Ta/h H4422 HVpv2ms/Sh deliver/ !
נַפְשִֽׁ/י
naf.Sh/i H5315 HNcbsc/Sp1cs life/ my
הפניות שטרונג
  • H577 — אָנָּא (ʼânnâʼ, awn-naw'): או אָנָּה (ʼânnâh); ככל הנראה צורה מקוצרת מ־אַהֲבָה (ʼahăbâh) [H160] ומ־נָא (nâʼ) [H4994]; אנא!, הו נא!
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H4422 — מָלַט (mâlaṭ, maw-lat'): שורש קדום; במקורו: להיות חלק, כלומר (במשתמע) להימלט (כאילו מחמת החלקלקות); בבניין הגורם: לשחרר או להציל; ובאופן מיוחד: להמליט ולדים, להוציא ניצוצות
  • H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 116 › פסוק 4