• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H1980 — הָלַךְ (hâlak, haw-lak'): קרוב ל־יָלַךְ (yâlak) [H3212]; שורש ראשוני; ללכת (בשלל רב של שימושים, כפשוטו ובהשאלה) (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)
• H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ — בראשית 3:8, בראשית 5:22, בראשית 5:24, בראשית 6:9, דברים 23:15, האיגרת השנייה אל הקורינתים 6:16, חזון יוחנן 2:1
• וְהָיִ֥יתִי — בראשית 17:7, שמות 3:6, שמות 6:7, שמות 19:5-6, תהלים 50:7, תהלים 68:19-21, ישעיה 12:2, ישעיה 41:10, ירמיה 7:23, ירמיה 11:4, ירמיה 30:22, ירמיה 31:33, ירמיה 32:38, יחזקאל 11:20, יחזקאל 36:38, יואל 2:27, זכריה 13:9, הבשורה על פי מתי 22:32, האיגרת אל העברים 11:16, חזון יוחנן 21:7

הפניות הדדיות (15): בראשית 17:8, שמות 29:45, ויקרא 5:15, במדבר 5:3, יהושע 22:31, שמואל ב 7:7, דברי הימים א 17:6, ירמיה 14:9, ירמיה 31:1, ירמיה 52:19, יחזקאל 37:26, יחזקאל 37:27, זכריה 2:14, זכריה 8:8, חזון יוחנן 21:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: התחברות והתנכרות
• Torrey’s: קהל ישראל; התאוקרטיה, או שלטונו הישיר של אלוהים
• Nave's: האנשה (אנתרופומורפיזם); ברכה; מקרים בלתי צפויים; התחברות; אלוהים; ציות; ציטוטים ורמיזות; שכר