איוב 31:34

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > איוב > פרק 31 > פסוק 34

איוב 31:34


← איוב 31:33 איוב 31:34 (MT) איוב 31:35 →
אִם כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲוֹֽנִי׃
כִּ֤י אֶֽעֱר֨וֹץ׀ הָ֘מ֤וֹן רַבָּ֗ה וּבוּז מִשְׁפָּח֥וֹת יְחִתֵּ֑נִי וָ֝אֶדֹּ֗ם לֹא אֵ֥צֵא פָֽתַח׃
מִ֤י יִתֶּן לִ֨י׀ שֹׁ֘מֵ֤עַֽ לִ֗י הֶן תָּ֭וִי שַׁדַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי וְסֵ֥פֶר כָּ֝תַ֗ב אִ֣ישׁ רִיבִֽי׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֤יH3588 אֶֽעֱר֨וֹץ׀H6206 הָ֘מ֤וֹןH1995 רַבָּ֗הH7227 וּבוּזH937 מִשְׁפָּח֥וֹתH4940 יְחִתֵּ֑נִיH2865 וָ֝אֶדֹּ֗םH1826 לֹאH3808 אֵ֥צֵאH3318 פָֽתַח׃H6607


המקור העברי

כִּי אֶעֱרֹוץ ׀ הָמֹון רַבָּה וּבוּז־מִשְׁפָּחֹות יְחִתֵּנִי וָאֶדֹּם לֹא־אֵצֵא פָתַח׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּ֤י
ki H3588 HC for
אֶֽעֱר֨וֹץ
'e.'e.Rotz H6206 HVqi1cs I feared
הָ֘מ֤וֹן
ha.Mon H1995 HNcmsa a multitude
רַבָּ֗ה
ra.Bah H7227 HAafsa great
וּ/בוּז
u./vuz- H937 HC/Ncmsc and/ (the) contempt of
מִשְׁפָּח֥וֹת
mish.pa.Chot H4940 HNcfpa clans
יְחִתֵּ֑/נִי
ye.chi.Te./ni H2865 HVhi3ms/Sp1cs it caused to be dismayed/ me
וָ֝/אֶדֹּ֗ם
va./'e.Dom H1826 HC/Vqw1cs and/ I was silent
לֹא
lo'- H3808 HTn not
אֵ֥צֵא
'E.tze' H3318 HVqi1cs I went outside
פָֽתַח
Fa.tach H6607 HNcmsa (the) door
הפניות שטרונג
  • H937 — בּוּז (bûwz, booz): מ־בּוּז (bûwz) [H936]; בּוּז, זלזול
  • H1826 — דָּמַם (dâmam, daw-man'): שורש קדום (השווה דָּהַם (dâham) [H1724], דָּמָה (dâmâh) [H1820]); להיות אילם; ומכאן, להשתומם, לחדול, לעמוד דום; וגם לאבוד
  • H1995 — הָמוֹן (hâmôwn, haw-mone'): או הָמֹן (hâmôn); (יחזקאל 5:7), מן הָמָה (hâmâh) [H1993]; רעש, המולה, המון; וגם מבוכה ואי־שקט, הון
  • H2865 — חָתַת (châthath, khaw-thath'): שורש ראשוני; בעיקרו, להשפיל ולהפיל ארצה; ומכאן, לשבור ולמוטט, אם (כפשוטו) בכוח, או (בהשאלה) במבוכה ובפחד
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4940 — מִשְׁפָּחָה (mishpâchâh, mish-paw-khaw'): מן שָׁפָה (shâphâh) [H8192] (השווה שִׁפְחָה (shiphchâh) [H8198]); משפחה, כלומר חוג הקרובים; ובהשאלה, מעמד (של בני אדם), מין (של בעלי חיים) או סוג (של דברים); ובהרחבה — שבט או עם
  • H6206 — עָרַץ (ʻârats, aw-rats'): שורש קדום; להטיל אימה או (בפועל עומד) לפחוד; ומכאן, להציק, להעיק
  • H6607 — פֶּתַח (pethach, peh'-thakh): מן פָּתַח (pâthach) [H6605]; פֶּתַח (כפשוטו), כלומר דלת (שער) או מבוא
  • H7227 — רַב (rab, rab): בדרך קיצור מן רָבַב (râbab) [H7231]; רב, מרובה (בכמות, בגודל, בגיל, במספר, בדרגה, באיכות)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איוב › פרק 31 › פסוק 34