כתבי הקודש > ירמיה > פרק 31 > פסוק 2

ירמיה 31:2

← ירמיה 31:1	ירמיה 31:2 (MT)	ירמיה 31:3 →
בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם יְהוָ֔ה אֶֽהְיֶה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים לְכֹ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ לִ֥י לְעָֽם׃	כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מָצָ֥א חֵן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָל֥וֹךְ לְהַרְגִּיע֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃	מֵרָח֕וֹק יְהוָ֖ה נִרְאָ֣ה לִ֑י וְאַהֲבַ֤ת עוֹלָם֙ אֲהַבְתִּ֔יךְ עַל כֵּ֖ן מְשַׁכְתִּ֥יךְ חָֽסֶד׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּ֚ה^H3541 אָמַ֣ר^H559 יְהוָ֔ה^H3068 מָצָ֥א^H4672 חֵן֙^H2580 בַּמִּדְבָּ֔ר^H4057 עַ֖ם^H5971 שְׂרִ֣ידֵי^H8300 חָ֑רֶב^H2719 הָל֥וֹךְ^H1980 לְהַרְגִּיע֖וֹ^H7280 יִשְׂרָאֵֽל׃^H3478

המקור העברי

כֹּה אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלֹוךְ לְהַרְגִּיעֹו יִשְׂרָאֵל׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כֹּ֚ה	koh	H3541	HD	thus
אָמַ֣ר	'a.Mar	H559	HVqp3ms	he says
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
מָצָ֥א	ma.Tza'	H4672	HVqp3ms	it found
חֵן֙	chen	H2580	HNcmsa	favor
בַּ/מִּדְבָּ֔ר	ba./mid.Bar	H4057	HRd/Ncmsa	in the/ wilderness
עַ֖ם	'am	H5971	HNcmsc	(the) people of
שְׂרִ֣ידֵי	se.Ri.dei	H8300	HNcmpc	(the) survivors of
חָ֑רֶב	Cha.rev	H2719	HNcfsa	(the) sword
הָל֥וֹךְ	ha.Lokh	H1980	HVqa	I will go
לְ/הַרְגִּיע֖/וֹ	le./har.gi.'/O	H7280	HR/Vhc/Sp3ms	to/ give rest/ it
יִשְׂרָאֵֽל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1980 — הָלַךְ (hâlak, haw-lak'): קרוב ל־יָלַךְ (yâlak) [H3212]; שורש ראשוני; ללכת (בשלל רב של שימושים, כפשוטו ובהשאלה)
H2580 — חֵן (chên, khane): מ־חָנַן (chânan) [H2603]; חֵן, כלומר במובן הסובייקטיבי (חסד, רצון טוב) או במובן האובייקטיבי (יופי)
H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
H4057 — מִדְבָּר (midbâr, mid-bawr'): מן דָבַר (dâbar) [H1696] במובן של הובלה; מרעה (כלומר שדה פתוח, שאליו מובילים את המקנה); ומכאן, מכללא, מדבר; וגם דיבור (לרבות אברי הדיבור)
H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H7280 — רָגַע (râgaʻ, raw-gah'): שורש קדום; בעיקרו, להסעיר בעוצמה ובפתאומיות (את הים בגליו, את העור באבעבועות); בהשאלה (במובן חיובי) להשקיט, כלומר להרגיע; ובמיוחד, למצמץ (על שם תנועת העפעפיים)
H8300 — שָׂרִיד (sârîyd, saw-reed'): מן שָׂרַד (sârad) [H8277]; שריד, נותר בחיים

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

מָצָ֥א — דברים 1:30, דברים 1:33, דברים 2:7, דברים 8:2-3, דברים 8:16, נחמיה 9:12-15, תהלים 78:14-16, תהלים 78:23-29, תהלים 78:52, תהלים 105:37-43, תהלים 136:16-24, ישעיה 63:7-14, ירמיה 2:2, יחזקאל 20:14-17
עַ֖ם — שמות 1:16, שמות 1:22, שמות 2:23, שמות 5:21, שמות 12:37, שמות 14:8-12, שמות 15:9-10, שמות 17:8-13
מתי — במדבר 10:33, דברים 12:9, תהלים 95:11, ישעיה 63:14, הבשורה על פי מתי 11:28, האיגרת אל העברים 4:8-9

הפניות הדדיות (4): בראשית 6:8, בראשית 33:10, במדבר 32:5, הושע 9:10

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 31 › פסוק 2

ירמיה 31:2

תוכן עניינים

ירמיה 31:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 31:2

ירמיה 31:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש