כתבי הקודש > במדבר > פרק 32 > פסוק 5

במדבר 32:5

← במדבר 32:4	במדבר 32:5 (MT)	במדבר 32:6 →
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃	וַיֹּאמְר֗וּ אִם מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת הַיַּרְדֵּֽן׃	וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּאמְר֗וּ^H559 אִם^H518 מָצָ֤אנוּ^H4672 חֵן֙^H2580 בְּעֵינֶ֔יךָ^H5869 יֻתַּ֞ן^H5414 אֶת^H853 הָאָ֧רֶץ^H776 הַזֹּ֛את^H2063 לַעֲבָדֶ֖יךָ^H5650 לַאֲחֻזָּ֑ה^H272 אַל^H408 תַּעֲבִרֵ֖נוּ^H5674 אֶת^H853 הַיַּרְדֵּֽן׃^H3383

המקור העברי

וַיֹּאמְרוּ אִם־מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל־תַּעֲבִרֵנוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֹּאמְר֗וּ	va/i.yo.me.Ru	H559	HC/Vqw3mp	and/ they said
אִם	'im-	H518	HC	if
מָצָ֤אנוּ	ma.Tza.nu	H4672	HVqp1cp	we have found
חֵן֙	chen	H2580	HNcmsa	favor
בְּ/עֵינֶ֔י/ךָ	be./'ei.Nei./kha	H5869	HR/Ncbdc/Sp2ms	in/ view/ your
יֻתַּ֞ן	yu.Tan	H5414	HVHi3ms	let it be given
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
הָ/אָ֧רֶץ	ha./'A.retz	H776	HTd/Ncbsa	the/ land
הַ/זֹּ֛את	ha./Zot	H2063	HTd/Pdxfs	(the)/ this
לַ/עֲבָדֶ֖י/ךָ	la./'a.va.Dei./kha	H5650	HR/Ncmpc/Sp2ms	to/ servants/ your
לַ/אֲחֻזָּ֑ה	la./'a.chu.Zah	H272	HR/Ncfsa	to/ a possession
אַל	'al-	H408	HTn	may not
תַּעֲבִרֵ֖/נוּ	ta.'a.vi.Re./nu	H5674	HVhj2ms/Sp1cp	you make pass over/ us
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
הַ/יַּרְדֵּֽן	hai./yar.Den	H3383	HTd/Np	the/ Jordan

הפניות שטרונג

H272 — אֲחֻזָּה (ʼăchuzzâh, akh-ooz-zaw'): בינוני סביל בנקבה מן אָחַז (ʼâchaz) [H270]; דבר שנתפס ונאחז, כלומר רכוש, אחוזה (בייחוד של קרקע)
H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
H2580 — חֵן (chên, khane): מ־חָנַן (chânan) [H2603]; חֵן, כלומר במובן הסובייקטיבי (חסד, רצון טוב) או במובן האובייקטיבי (יופי)
H3383 — יַרְדֵּן (Yardên, yar-dane'): מ־יָרַד (yârad) [H3381]; יורד; יַרְדֵּן, הנהר המרכזי של ארץ ישראל
H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח
H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות)
H5869 — עַיִן (ʻayin, ah'-yin): כנראה מילה קדומה; עין (כפשוטה או בהשאלה); בדרך של אנלוגיה, מעיין (בהיותו עינו של הנוף)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

תַּעֲבִרֵ֖נוּ — דברים 1:37, דברים 3:25-26, יהושע 7:7
מָצָ֤אנוּ — בראשית 19:19, שמואל א 20:3, שמואל ב 14:22, אסתר 5:2, ירמיה 31:2

הפניות הדדיות (2): במדבר 26:54, דברים 1:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: מסע ישראל במדבר; גָּד, שֵׁבֶט; שבט ראובן
Nave's: גָּד; גלעד; חיפזון; שיפוט מוטעה; מניע; בקשה; חוסר רחמים כלפי הזולת

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 32 › פסוק 5

במדבר 32:5

תוכן עניינים

במדבר 32:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

במדבר 32:5

במדבר 32:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש