ישעיה 63:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 63 > פסוק 14

ישעיה 63:14


← ישעיה 63:13 ישעיה 63:14 (MT) ישעיה 63:15 →
מוֹלִיכָ֖ם בַּתְּהֹמ֑וֹת כַּסּ֥וּס בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֥א יִכָּשֵֽׁלוּ׃
כַּבְּהֵמָה֙ בַּבִּקְעָ֣ה תֵרֵ֔ד ר֥וּחַ יְהוָ֖ה תְּנִיחֶ֑נּוּ כֵּ֚ן נִהַ֣גְתָּ עַמְּךָ֔ לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ שֵׁ֥ם תִּפְאָֽרֶת׃
הַבֵּ֤ט מִשָּׁמַ֙יִם֙ וּרְאֵ֔ה מִזְּבֻ֥ל קָדְשְׁךָ֖ וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ אַיֵּ֤ה קִנְאָֽתְךָ֙ וּגְב֣וּרֹתֶ֔ךָ הֲמ֥וֹן מֵעֶ֛יךָ וְֽרַחֲמֶ֖יךָ אֵלַ֥י הִתְאַפָּֽקוּ׃

נוסח הפסוק

MT

כַּבְּהֵמָה֙H929 בַּבִּקְעָ֣הH1237 תֵרֵ֔דH3381 ר֥וּחַH7307 יְהוָ֖הH3068 תְּנִיחֶ֑נּוּH5117 כֵּ֚ןH3651 נִהַ֣גְתָּH5090 עַמְּךָ֔H5971 לַעֲשׂ֥וֹתH6213 לְךָ֖ שֵׁ֥םH8034 תִּפְאָֽרֶת׃H8597


המקור העברי

כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד רוּחַ יְהוָה תְּנִיחֶנּוּ כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשֹׂות לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כַּ/בְּהֵמָה֙
ka./be.he.Mah H929 HRd/Ncfsa like (the)/ livestock
בַּ/בִּקְעָ֣ה
ba./bik.'Ah H1237 HRd/Ncfsa (which) in the/ valley
תֵרֵ֔ד
te.Red H3381 HVqi3fs it goes down
ר֥וּחַ
Ru.ach H7307 HNcbsc (the) spirit of
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
תְּנִיחֶ֑/נּוּ
te.ni.Che./nu H5117 HVhi3fs/Sp3ms it gave rest/ it
כֵּ֚ן
ken H3651 HTm so
נִהַ֣גְתָּ
ni.Hag.ta H5090 HVpp2ms you led
עַמְּ/ךָ֔
'a.me./Kha H5971 HNcmsc/Sp2ms people/ your
לַ/עֲשׂ֥וֹת
la./'a.Sot H6213 HR/Vqc to/ make
לְ/ךָ֖
le./Kha HR/Sp2ms for (the)/ yourself
שֵׁ֥ם
shem H8034 HNcmsc a name of
תִּפְאָֽרֶת
tif.'A.ret H8597 HNcfsa splendor
הפניות שטרונג
  • H929 — בְּהֵמָה (bᵉhêmâh, be-hay-maw'): מ־שורש בלתי־משומש (שכנראה משמעותו להיות אילם); בפירוש המדויק: בְּהֵמָה אִלֶּמֶת; ובייחוד כל בעל חיים או הולך על ארבע גדול (לעיתים קרובות בהוראה קיבוצית)
  • H1237 — בִּקְעָה (biqʻâh, bik-aw'): מן בָּקַע (bâqaʻ) [H1234]; בפועל, בקע, כלומר עמק רחב ומישורי בין הרים
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל)
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H5090 — נָהַג (nâhag, naw-hag'): שורש ראשוני; להוליך קדימה (אדם, בהמה או מרכבה), כלומר לנהוג, להוביל, לשבות ולהוליך; בבניין החוזר, להתקדם (כלומר להניע או להנהיג את עצמו); וכן (מתוך ההתנשמות הנגרמת מן המאמץ), להיאנח, לנהות
  • H5117 — נוּחַ (nûwach, noo'-akh): שורש ראשוני; לנוח, כלומר להתיישב במקום; משמש בשלל רב של שימושים, כפשוטם וכהשאלה, בפעלים עומדים, יוצאים וגורמים (לשכון, להישאר, להניח, להציב, להניח לו, לסגת, לנחם וכדומה)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8597 — תִּפְאָרָה (tiphʼârâh, tif-aw-raw'): או תִּפְאֶרֶת (tiphʼereth); מן פָּאַר (pâʼar) [H6286]; תפארת, קישוט (בהוראה מופשטת או מוחשית, כפשוטו או בהשאלה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 63 › פסוק 14