כתבי הקודש > ירמיה > פרק 17 > פסוק 4

ירמיה 17:4

← ירמיה 17:3	ירמיה 17:4 (MT)	ירמיה 17:5 →
הֲרָרִי֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חֵילְךָ֥ כָל אוֹצְרוֹתֶ֖יךָ לָבַ֣ז אֶתֵּ֑ן בָּמֹתֶ֕יךָ בְּחַטָּ֖את בְּכָל גְּבוּלֶֽיךָ׃	וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא יָדָ֑עְתָּ כִּֽי אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד׃	כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֙בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן יְהוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

וְשָׁמַטְתָּ֗ה^H8058 וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙^H5159 אֲשֶׁ֣ר^H834 נָתַ֣תִּי^H5414 לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙^H5647 אֶת^H853 אֹ֣יְבֶ֔יךָ^H341 בָּאָ֖רֶץ^H776 אֲשֶׁ֣ר^H834 לֹֽא^H3808 יָדָ֑עְתָּ^H3045 כִּֽי^H3588 אֵ֛שׁ^H784 קְדַחְתֶּ֥ם^H6919 בְּאַפִּ֖י^H639 עַד^H5704 עוֹלָ֥ם^H5769 תּוּקָֽד׃^H3344

המקור העברי

וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת־אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעְתָּ כִּי־אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד־עֹולָם תּוּקָד׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/שָׁמַטְתָּ֗ה	ve./sha.ma.Tah	H8058	HC/Vqq2ms	and/ you will let fall
וּ/בְ/ךָ֙	u./ve./Kha		HC/R/Sp2ms	and/ in (the)/ you
מִ/נַּחֲלָֽתְ/ךָ֙	mi./na.cha.la.te./Kha	H5159	HR/Ncfsc/Sp2ms	from/ inheritance/ your
אֲשֶׁ֣ר	'a.Sher	H834	HTr	which
נָתַ֣תִּי	na.Ta.ti	H5414	HVqp1cs	I gave
לָ֔/ךְ	La/kh		HR/Sp2fs	to (the)/ you
וְ/הַעֲבַדְתִּ֨י/ךָ֙	ve./ha.'a.vad.Ti./kha	H5647	HC/Vhq1cs/Sp2ms	and/ I will make serve/ you
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
אֹ֣יְבֶ֔י/ךָ	'o.ye.Vei./kha	H341	HVqrmpc/Sp2ms	enemies/ your
בָּ/אָ֖רֶץ	ba./'A.retz	H776	HRd/Ncbsa	in (the)/ land
אֲשֶׁ֣ר	'a.Sher	H834	HTr	which
לֹֽא	lo'-	H3808	HTn	not
יָדָ֑עְתָּ	ya.Da.'e.ta	H3045	HVqp2ms	you know
כִּֽי	ki-	H3588	HC	for
אֵ֛שׁ	'esh	H784	HNcbsa	a fire
קְדַחְתֶּ֥ם	ke.dach.Tem	H6919	HVqp2mp	you have kindled
בְּ/אַפִּ֖/י	be./'a.P/i	H639	HR/Ncmsc/Sp1cs	in/ anger/ my
עַד	'ad-	H5704	HR	until
עוֹלָ֥ם	o.Lam	H5769	HNcmsa	perpetuity
תּוּקָֽד	tu.Kad	H3344	HVHi3fs	it will burn

הפניות שטרונג

H341 — אֹיֵב (ʼôyêb, o-yabe'): או (במלואו) אוֹיֵב (ʼôwyêb); בינוני פעיל של אָיַב (ʼâyab) [H340]; שונא; אויב, יריב
H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H784 — אֵשׁ (ʼêsh, aysh): מילה קדומה; אש (כפשוטה או בהשאלה)
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
H3344 — יָקַד (yâqad, yaw-kad'): שורש קדום; לבעור, לשרוף
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H5159 — נַחֲלָה (nachălâh, nakh-al-aw'): מן נָחַל (nâchal) [H5157] (במשמעותו הרגילה); בעיקרו: דבר שנתקבל בירושה, כלומר (בהפשטה) החזקה ואחיזה בנחלה, או (בקונקרטי) נכס עובר בירושה; ובאופן כללי: אחוזה, נחלת אבות או חלק
H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
H5647 — עָבַד (ʻâbad, aw-bad'): שורש ראשוני; לעבוד (בכל מובן שהוא); ומכאן — לשרת, לעבד את האדמה, (בבניין הגורם) לשעבד וכדומה
H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
H5769 — עוֹלָם (ʻôwlâm, o-lawm'): או עֹלָם (ʻôlâm); מ־עָלַם (ʻâlam) [H5956]; בפועל: נסתר, כלומר נקודת ההיעלמות; בדרך כלל: זמן שאין הדעת מגיעה אליו (בעבר או בעתיד), כלומר (למעשה) נצח; בשימוש חוזר, כתואר פועל (במיוחד עם תחילית מילת יחס) תמיד
H6919 — קָדַח (qâdach, kaw-dakh'): שורש קדום שמשמעו להצית; להצית, להבעיר
H8058 — שָׁמַט (shâmaṭ, shaw-mat'): שורש קדום; להשליך מטה; בתחילה לדחוף; בהשאלה, להניח לנפשו, לחדול, לוותר

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ — דברים 28:47-48, נחמיה 9:28, ישעיה 14:3, ירמיה 5:29, ירמיה 27:12-13
כי — דברים 29:25-27, דברים 32:22-25, ישעיה 5:25, ישעיה 30:33, ישעיה 66:24, ירמיה 7:20, ירמיה 15:14, איכה 1:12, יחזקאל 21:3-4, יחזקאל 21:36, נחום 1:5-6, הבשורה על פי מרקוס 9:43-49
עתיד בגוף שני — ויקרא 26:31-34, דברים 4:26-27, דברים 28:25, יהושע 23:15-16, מלכים א 9:7, מלכים ב 25:21, ירמיה 16:13, ירמיה 25:9-11

הפניות הדדיות (4): במדבר 11:10, במדבר 25:3, ירמיה 17:27, ירמיה 21:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: כעס; עבודת אלילים; ישראל, נבואות עליה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 17 › פסוק 4

ירמיה 17:4

תוכן עניינים

ירמיה 17:4

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 17:4

ירמיה 17:4

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש