ישעיה 41:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 41 > פסוק 2

ישעיה 41:2


← ישעיה 41:1 ישעיה 41:2 (MT) ישעיה 41:3 →
הַחֲרִ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אִיִּ֔ים וּלְאֻמִּ֖ים יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֑חַ יִגְּשׁוּ֙ אָ֣ז יְדַבֵּ֔רוּ יַחְדָּ֖ו לַמִּשְׁפָּ֥ט נִקְרָֽבָה׃
מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְל֑וֹ יִתֵּ֨ן לְפָנָ֤יו גּוֹיִם֙ וּמְלָכִ֣ים יַ֔רְדְּ יִתֵּ֤ן כֶּֽעָפָר֙ חַרְבּ֔וֹ כְּקַ֥שׁ נִדָּ֖ף קַשְׁתּֽוֹ׃
יִרְדְּפֵ֖ם יַעֲב֣וֹר שָׁל֑וֹם אֹ֥רַח בְּרַגְלָ֖יו לֹ֥א יָבֽוֹא׃

נוסח הפסוק

MT

מִ֤יH4310 הֵעִיר֙H5782 מִמִּזְרָ֔חH4217 צֶ֖דֶקH6664 יִקְרָאֵ֣הוּH7121 לְרַגְל֑וֹH7272 יִתֵּ֨ןH5414 לְפָנָ֤יוH6440 גּוֹיִם֙H1471 וּמְלָכִ֣יםH4428 יַ֔רְדְּH7287 יִתֵּ֤ןH5414 כֶּֽעָפָר֙H6083 חַרְבּ֔וֹH2719 כְּקַ֥שׁH7179 נִדָּ֖ףH5086 קַשְׁתּֽוֹ׃H7198


המקור העברי

מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלֹו יִתֵּן לְפָנָיו גֹּויִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבֹּו כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתֹּו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
מִ֤י
mi H4310 HTi who?
הֵעִיר֙
he.'Ir H5782 HVhp3ms has he stirred up
מִ/מִּזְרָ֔ח
mi./miz.Rach H4217 HR/Ncmsa from/ (the) east
צֶ֖דֶק
Tze.dek H6664 HNcmsa righteousness
יִקְרָאֵ֣/הוּ
yik.ra.'E./hu H7121 HVqi3ms/Sp3ms he calls/ him
לְ/רַגְל֑/וֹ
le./rag.L/o H7272 HR/Ncfsc/Sp3ms to/ foot/ his
יִתֵּ֨ן
yi.Ten H5414 HVqi3ms he delivers up
לְ/פָנָ֤י/ו
le./fa.Na/v H6440 HR/Ncbpc/Sp3ms (to)/ before/ him
גּוֹיִם֙
go.Yim H1471 HNcmpa nations
וּ/מְלָכִ֣ים
u./me.la.Khim H4428 HC/Ncmpa and/ kings
יַ֔רְדְּ
Yard H7287 HVhi3ms he subdues
יִתֵּ֤ן
yi.Ten H5414 HVqi3ms he makes (them)
כֶּֽ/עָפָר֙
ke./'a.Far H6083 HRd/Ncmsa like (the)/ dust
חַרְבּ֔/וֹ
char.B/o H2719 HNcfsc/Sp3ms sword/ his
כְּ/קַ֥שׁ
ke./Kash H7179 HR/Ncmsa like/ chaff
נִדָּ֖ף
ni.Daf H5086 HVNrmsa driven about
קַשְׁתּֽ/וֹ
kash.T/o H7198 HNcfsc/Sp3ms bow/ his
הפניות שטרונג
  • H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
  • H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר
  • H4217 — מִזְרָח (mizrâch, miz-rawkh'): מן זָרַח (zârach) [H2224]; זריחת השמש, כלומר המזרח
  • H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5086 — נָדַף (nâdaph, naw-daf'): שורש ראשוני; לדחוף לצדדים, כלומר לפזר, להדיף
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5782 — עוּר (ʻûwr, oor): שורש קדום (אולי ליתר דיוק זהה ל־עוּר (ʻûwr) [H5783] באמצעות רעיון פקיחת העיניים); להעיר, להתעורר (כפשוטו או בהשאלה)
  • H6083 — עָפָר (ʻâphâr, aw-fawr'): מן עָפַר (ʻâphar) [H6080]; עפר (כדבר מפורר או אפרפר); ומכאן — טיט, אדמה, רפש
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H6664 — צֶדֶק (tsedeq, tseh'-dek): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; הצדק (הטבעי, המוסרי או המשפטי); וגם (בהפשטה) יושר ושוויון, או (בהשאלה) שגשוג
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7179 — קַשׁ (qash, kash): מ־קָשַׁשׁ (qâshash) [H7197]; קש (מפני שהוא יבש)
  • H7198 — קֶשֶׁת (qesheth, keh'-sheth): מ־קָשָׁה (qâshâh) [H7185] במשמעות המקורית (של קוֹשׁ (qôwsh) [H6983]) של כיפוף; קשת, לירייה (ומכאן, בהשאלה, כוח) או הקשת שבענן
  • H7272 — רֶגֶל (regel, reh'-gel): מן רָגַל (râgal) [H7270]; רגל (כאיבר שבו הולכים); מכאן, פסיעה; ובלשון נקייה — אברי המין
  • H7287 — רָדָה (râdâh, raw-daw'): שורש קדום; לרמוס, כלומר להכניע; ובמיוחד, לרדות (להסיר בפירורים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 41 › פסוק 2