• H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה) (EN)
• H160 — אַהֲבָה (ʼahăbâh, a-hab-aw): נקבה של אַהַב (ʼahab) [H158] ובמשמעות זהה; אהבה (במובן חיובי או שלילי) (EN)
• H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H952 — בּוּר (bûwr, boor): שורש קדום; לקדוח, כלומר (בהשאלה) לחקור, לבחון (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה (EN)
• H2450 — חָכָם (châkâm, khaw-kawm'): מן חָכַם (châkam) [H2449]; חכם, (כלומר נבון, מיומן או אמן־יד) (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H5652 — עֲבָד (ʻăbâd, ab-awd'): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; מעשה (EN)
• H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה) (EN)
• H6662 — צַדִּיק (tsaddîyq, tsad-deek'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדיק, ישר (EN)
• H8135 — שִׂנְאָה (sinʼâh, sin-aw'): מ־שָׂנֵא (sânêʼ) [H8130]; שנאה (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• נָתַ֤תִּי אֶל לִבִּי֙ — קהלת 1:17, קהלת 7:25, קהלת 8:16, קהלת 12:9-10
• וכל אדם לא יהיה — תהלים 73:3, תהלים 73:11-13, קהלת 7:15, מלאכי 3:15-18
• למען הביא — דברים 33:3, שמואל א 2:9, שמואל ב 15:25-26, איוב 5:8, תהלים 10:14, תהלים 31:6, תהלים 37:5-6, משלי 16:3, קהלת 8:14, ישעיה 26:12, ישעיה 49:1-4, ירמיה 1:18-19, הבשורה על פי יוחנן 10:27-30, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 3:5-15, האיגרת השנייה אל טימותיוס 1:12, איגרת פטרוס הראשונה 1:5

הפניות הדדיות (18): בראשית 43:1, שופטים 20:21, שמואל א 31:6, שמואל ב 11:25, מלכים ב 23:29, דברי הימים א 10:6, דברי הימים ב 35:24, איוב 4:7, איוב 9:22, איוב 21:10, איוב 27:12, תהלים 49:11, קהלת 2:14, קהלת 11:6, ירמיה 43:6, יחזקאל 1:1, זכריה 1:5, הבשורה על פי יוחנן 9:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: אלוהים