איוב 4:7
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > איוב > פרק 4 > פסוק 7
איוב 4:7
| ← איוב 4:6 | איוב 4:7 (MT) | איוב 4:8 → |
|---|---|---|
הֲלֹ֣א יִ֭רְאָתְךָ כִּסְלָתֶ֑ךָ תִּ֝קְוָתְךָ֗ וְתֹ֣ם דְּרָכֶֽיךָ׃
|
זְכָר נָ֗א מִ֤י ה֣וּא נָקִ֣י אָבָ֑ד וְ֝אֵיפֹ֗ה יְשָׁרִ֥ים נִכְחָֽדוּ׃
|
כַּאֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתִי חֹ֣רְשֵׁי אָ֑וֶן וְזֹרְעֵ֖י עָמָ֣ל יִקְצְרֻֽהוּ׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
זְכָרH2142 נָ֗אH4994 מִ֤יH4310 ה֣וּאH1931 נָקִ֣יH5355 אָבָ֑דH6 וְ֝אֵיפֹ֗הH375 יְשָׁרִ֥יםH3477 נִכְחָֽדוּ׃H3582
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
זְכָר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
זְכָר |
ze.khor- | H2142 | HVqv2ms | remember |
נָ֗א |
Na' | H4994 | HTe | please |
מִ֤י |
mi | H4310 | HTi | who? |
ה֣וּא |
hu' | H1931 | HPp3ms | that |
נָקִ֣י |
na.Ki | H5355 | HAamsa | innocent |
אָבָ֑ד |
'a.Vad | H6 | HVqp3ms | did he perish |
וְ֝/אֵיפֹ֗ה |
ve./'ei.Foh | H375 | HC/Ti | and/ where? |
יְשָׁרִ֥ים |
ye.sha.Rim | H3477 | HAampa | upright (people) |
נִכְחָֽדוּ |
ni.Kha.du | H3582 | HVNp3cp | were they destroyed |
הפניות שטרונג
- H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
- H375 — אֵיפֹה (ʼêyphôh, ay-fo'): מ־אַי (ʼay) [H335] ומ־פֹּה (pôh) [H6311]; באיזה מקום? אֵיפֹה?; וגם (בזמן) מתי?; או (באופן) כיצד?
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H2142 — זָכַר (zâkar, zaw-kar'): שורש קדום; גם כפועל גזור מן זָכָר (zâkâr) [H2145]; בעיקרו לסמן (כדי שיהיה ניכר), כלומר לזכור; ומכאן במשתמע להזכיר; להיות זכר
- H3477 — יָשָׁר (yâshâr, yaw-shawr'): מן יָשַׁר (yâshar) [H3474]; ישר (כפשוטו או בהשאלה)
- H3582 — כָּחַד (kâchad, kaw-khad'): שורש ראשוני; להסתיר, במעשה או בדיבור; ומכאן (בבניין מוגבר) להשמיד
- H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
- H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור
- H5355 — נָקִי (nâqîy, naw-kee'): או נָקִיא (nâqîyʼ); (יואל 4:19; יונה [1:14), מן נָקָה (nâqâh) [H5352]; נקי, חף מפשע
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- מי הוא — איוב 9:22-23, תהלים 37:25, קהלת 7:15, קהלת 9:1-2, מעשי השליחים 28:4, איגרת פטרוס השנייה 2:9
הפניות הדדיות (7): איוב 8:6, איוב 8:20, איוב 11:14, איוב 13:4, איוב 13:7, איוב 22:5, איוב 22:20
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין