• H410 — אֵל (ʼêl, ale): צורה מקוצרת של אַיִל (ʼayil) [H352]; כוח; כשם תואר: אדיר, רב־עוצמה; ובייחוד שדי, האל הכול־יכול (אך משמש גם לכל אלוהות שהיא) (EN)
• H2005 — הֵן (hên, hane): מילית קדומה; הִנֵּה!; וגם (כהבעת תמיהה) אִם (EN)
• H2388 — חָזַק (châzaq, khaw-zak'): שורש קדום; לאחוז ב־; ומכאן: לתפוס, להיות חזק (בהשאלה: להיות אמיץ; בבניין הגורם: לחזק, לרפא, לעזור, לתקן, לבצר), להיות עיקש; לקשור, לרסן, לכבוש (EN)
• H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן) (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H3988 — מָאַס (mâʼaç, maw-as'): שורש קדום; למאוס, לדחות בבוז; וגם (בפועל עומד) להיעלם (EN)
• H7489 — רָעַע (râʻaʻ, raw-ah'): שורש קדום; בעיקרו, להשחית (כפשוטו, בניפוץ לרסיסים); בהשאלה, לעשות (או להיות) חסר תועלת, כלומר רע (מבחינה גופנית, חברתית או מוסרית) (EN)
• H8535 — תָּם (tâm, tawm): מן תָּמַם (tâmam) [H8552]; שלם, תמים; בדרך כלל (במובן המוסרי) ישר וירא אלוהים; ובמיוחד עדין, יקר (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אֵ֭ל — איוב 4:7, איוב 9:22, תהלים 37:24, תהלים 37:37, תהלים 94:14
• יִתְמֹךְ בְּיַד מְרֵעִים — ישעיה 45:1

הפניות הדדיות (6): בראשית 18:25, איוב 1:8, איוב 9:23, איוב 10:3, ישעיה 51:18, האיגרת אל העברים 8:9

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: אלוהים; צדיק; רשעים