שמואל א 22:17
כתבי הקודש > שמואל א > פרק 22 > פסוק 17
שמואל א 22:17
| ← שמואל א 22:16 | שמואל א 22:17 (MT) | שמואל א 22:18 → |
|---|---|---|
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָל בֵּ֥ית אָבִֽיךָ׃
|
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ׀ כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַם יָדָם֙ עִם דָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽי בֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת אזנו וְלֹֽא אָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶת יָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה׃
|
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לדויג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב דויג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּע הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽד׃
|
נוסח הפסוק
וַיֹּ֣אמֶרH559 הַמֶּ֡לֶךְH4428 לָרָצִים֩H7323 הַנִּצָּבִ֨יםH5324 עָלָ֜יוH5921 סֹ֥בּוּH5437 וְהָמִ֣יתוּ׀H4191 כֹּהֲנֵ֣יH3548 יְהוָ֗הH3068 כִּ֤יH3588 גַםH1571 יָדָם֙H3027 עִםH5973 דָּוִ֔דH1732 וְכִ֤יH3588 יָֽדְעוּ֙H3045 כִּֽיH3588 בֹרֵ֣חַH1272 ה֔וּאH1931 וְלֹ֥אH3808 גָל֖וּH1540 אֶתH853 אזנוH241 וְלֹֽאH3808 אָב֞וּH14 עַבְדֵ֤יH5650 הַמֶּ֙לֶךְ֙H4428 לִשְׁלֹ֣חַH7971 אֶתH853 יָדָ֔םH3027 לִפְגֹ֖עַH6293 בְּכֹהֲנֵ֥יH3548 יְהוָֽה׃H3068
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו סֹבּוּ וְהָמִיתוּ ׀ כֹּהֲנֵי יְהוָה כִּי גַם־יָדָם עִם־דָּוִד וְכִי יָדְעוּ כִּי־בֹרֵחַ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת־ [אָזְנֹו כ] (אָזְנִי ק) וְלֹא־אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת־יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְהוָה׃ ס
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יֹּ֣אמֶר |
va/i.Yo.mer | H559 | HC/Vqw3ms | and/ he said |
הַ/מֶּ֡לֶךְ |
ha./Me.lekh | H4428 | HTd/Ncmsa | the/ king |
לָ/רָצִים֩ |
la./ra.Tzim | H7323 | HRd/Vqrmpa | to the/ runners |
הַ/נִּצָּבִ֨ים |
ha./ni.tza.Vim | H5324 | HTd/VNrmpa | who/ were standing |
עָלָ֜י/ו |
'a.La/v | H5921 | HR/Sp3ms | with/ him |
סֹ֥בּוּ |
So.bu | H5437 | HVqv2mp | turn round |
וְ/הָמִ֣יתוּ |
ve./ha.Mi.tu | H4191 | HC/Vhv2mp | and/ put to death |
כֹּהֲנֵ֣י |
ko.ha.Nei | H3548 | HNcmpc | (the) priests of |
יְהוָ֗ה |
Yah.weh | H3068 | HNp | Yahweh |
כִּ֤י |
ki | H3588 | HC | for |
גַם |
gam- | H1571 | HD | also |
יָדָ/ם֙ |
ya.Da/m | H3027 | HNcbsc/Sp3mp | hand/ their |
עִם |
'im- | H5973 | HR | (is) with |
דָּוִ֔ד |
da.Vid | H1732 | HNp | David |
וְ/כִ֤י |
ve./Khi | H3588 | HC/C | and/ for |
יָֽדְעוּ֙ |
ya.de.'U | H3045 | HVqp3cp | they knew |
כִּֽי |
ki- | H3588 | HC | that |
בֹרֵ֣חַ |
vo.Re.ach | H1272 | HVqrmsa | (was) fleeing |
ה֔וּא |
Hu' | H1931 | HPp3ms | he |
וְ/לֹ֥א |
ve./Lo' | H3808 | HC/Tn | and/ not |
גָל֖וּ |
ga.Lu | H1540 | HVqp3cp | they uncovered |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
[אזנ/ו כ] (אָזְנִ֑/י ק) |
[ʼôzen כ] ('a.ze.n/i ק) | H241 כ | [HNcfsc/Sp3ms כ] (HNcfsc/Sp1bs ק) | (ear/ my ק) |
וְ/לֹֽא |
ve./lo'- | H3808 | HC/Tn | and/ not |
אָב֞וּ |
'a.Vu | H14 | HVqp3cp | they were willing |
עַבְדֵ֤י |
'av.Dei | H5650 | HNcmpc | (the) servants of |
הַ/מֶּ֨לֶךְ֙ |
ha./Me.lekh | H4428 | HTd/Ncmsa | the/ king |
לִ/שְׁלֹ֣חַ |
li/sh.Lo.ach | H7971 | HR/Vqc | to/ stretch out |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
יָדָ֔/ם |
ya.Da/m | H3027 | HNcbsc/Sp3mp | hand/ their |
לִ/פְגֹ֖עַ |
li/f.Go.a' | H6293 | HR/Vqc | to/ fall |
בְּ/כֹהֲנֵ֥י |
be./kho.ha.Nei | H3548 | HR/Ncmpc | on/ (the) priests of |
יְהוָֽה |
Yah.weh | H3068 | HNp | Yahweh |
- H14 — אָבָה (ʼâbâh, aw-baw'): שורש קדום; לשאוף אל, כלומר (בהשאלה) להיות נכון לְרָצוֹת, להסכים
- H241 — אֹזֶן (ʼôzen, o'-zen): מן אָזַן (ʼâzan) [H238]; רוחב; כלומר (בהוראה קונקרטית) האוזן (על שם צורתה באדם)
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1272 — בָּרַח (bârach, baw-rakh'): שורש קדום; לברוח, כלומר בהשאלה, לנוס בפתאומיות
- H1540 — גָּלָה (gâlâh, gaw-law'): שורש ראשוני; לחשוף, לגלות ערווה (במיוחד במובן של חרפה); מכאן במשתמע, להגלות (שכן שבויים היו מופשטים בדרך כלל); ובהשאלה, לגלות
- H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
- H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
- H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
- H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
- H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
- H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
- H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
- H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
- H5324 — נָצַב (nâtsab, naw-tsab'): שורש ראשוני; להציב, בשימושים שונים (כמשמעו או בהשאלה)
- H5437 — סָבַב (çâbab, saw-bab'): שורש קדום; לָסוֹב, להקיף או לתחום; משמש בהוראות שונות, כפשוטו ובהשאלה
- H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
- H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
- H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
- H6293 — פָּגַע (pâgaʻ, paw-gah'): שורש ראשוני; לפגוע, במקרה או באלימות, או (בהשאלה) בהפצרה
- H7323 — רוּץ (rûwts, roots): שורש קדום; לרוץ (מכל סיבה שהיא, ובמיוחד להיחפז, למהר)
- H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
הפניות צולבות לפסוק
- לָרָצִים֩ — שמואל א 8:11, שמואל ב 15:1, מלכים א 1:5
- וְהָמִ֣יתוּ׀ כֹּהֲנֵ֣י — שמואל א 20:33, שמואל א 22:13, שמואל א 25:17, מלכים א 18:4
- לא אבו — שמות 1:17, שמואל א 14:45, מלכים ב 1:13-14, מעשי השליחים 4:19
הפניות הדדיות (13): שמואל א 2:31, שמואל א 19:17, שמואל ב 1:15, שמואל ב 11:16, שמואל ב 13:28, שמואל ב 21:1, מלכים א 14:27, מלכים א 21:11, מלכים ב 1:11, תהלים 44:23, תהלים 55:21, משלי 28:15, האיגרת אל העברים 11:37
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין