נחמיה 5:13
כתבי הקודש > נחמיה > פרק 5 > פסוק 13
נחמיה 5:13
| ← נחמיה 5:12 | נחמיה 5:13 (MT) | נחמיה 5:14 → |
|---|---|---|
וַיֹּאמְר֣וּ נָשִׁ֗יב וּמֵהֶם֙ לֹ֣א נְבַקֵּ֔שׁ כֵּ֣ן נַעֲשֶׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר אַתָּ֣ה אוֹמֵ֑ר וָאֶקְרָא֙ אֶת הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וָֽאַשְׁבִּיעֵ֔ם לַעֲשׂ֖וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
|
גַּם חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים אֶת כָּל הָאִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא יָקִ֜ים אֶת הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה מִבֵּיתוֹ֙ וּמִ֣יגִיע֔וֹ וְכָ֛כָה יִהְיֶ֥ה נָע֖וּר וָרֵ֑ק וַיֹּאמְר֨וּ כָֽל הַקָּהָ֜ל אָמֵ֗ן וַֽיְהַלְלוּ֙ אֶת יְהוָ֔ה וַיַּ֥עַשׂ הָעָ֖ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
|
גַּ֞ם מִיּ֣וֹם׀ אֲשֶׁר צִוָּ֣ה אֹתִ֗י לִהְי֣וֹת פֶּחָם֮ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָה֒ מִשְּׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֗ים וְ֠עַד שְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ לְאַרְתַּחְשַׁ֣סְתְּא הַמֶּ֔לֶךְ שָׁנִ֖ים שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֑ה אֲנִ֣י וְאַחַ֔י לֶ֥חֶם הַפֶּ֖חָה לֹ֥א אָכַֽלְתִּי׃
|
נוסח הפסוק
גַּםH1571 חָצְנִ֣יH2684 נָעַ֗רְתִּיH5287 וָֽאֹמְרָ֡הH559 כָּ֣כָהH3602 יְנַעֵ֪רH5287 הָֽאֱלֹהִ֟יםH430 אֶתH853 כָּלH3605 הָאִישׁ֩H376 אֲשֶׁ֨רH834 לֹֽאH3808 יָקִ֜יםH6965 אֶתH853 הַדָּבָ֣רH1697 הַזֶּ֗הH2088 מִבֵּיתוֹ֙H1004 וּמִ֣יגִיע֔וֹH3018 וְכָ֛כָהH3602 יִהְיֶ֥הH1961 נָע֖וּרH5287 וָרֵ֑קH7386 וַיֹּאמְר֨וּH559 כָֽלH3605 הַקָּהָ֜לH6951 אָמֵ֗ןH543 וַֽיְהַלְלוּ֙H1984 אֶתH853 יְהוָ֔הH3068 וַיַּ֥עַשׂH6213 הָעָ֖םH5971 כַּדָּבָ֥רH1697 הַזֶּֽה׃H2088
גַּם־חָצְנִי נָעַרְתִּי וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת־כָּל־הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתֹו וּמִיגִיעֹו וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק וַיֹּאמְרוּ כָל־הַקָּהָל אָמֵן וַיְהַלְלוּ אֶת־יְהוָה וַיַּעַשׂ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּה׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
גַּם |
gam- | H1571 | HTa | also |
חָצְנִ֣/י |
cha.tze.N/i | H2684 | HNcmsc/Sp1cs | bosom/ my |
נָעַ֗רְתִּי |
na.'Ar.ti | H5287 | HVqp1cs | I shook out |
וָֽ/אֹמְרָ֡/ה |
va./'o.me.Ra/h | H559 | HC/Vqw1cs/Sh | and/ I said/ ! |
כָּ֣כָה |
Ka.khah | H3602 | HD | thus |
יְנַעֵ֪ר |
ye.na.'Er | H5287 | HVpi3ms | may he shake out |
הָֽ/אֱלֹהִ֟ים |
ha./'E.lo.Him | H430 | HTd/Ncmpa | (the)/ God |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
כָּל |
kol- | H3605 | HNcmsc | every |
הָ/אִישׁ֩ |
ha./'Ish | H376 | HTd/Ncmsa | (the)/ person |
אֲשֶׁ֨ר |
'a.Sher | H834 | HTr | who |
לֹֽא |
lo'- | H3808 | HTn | not |
יָקִ֜ים |
ya.Kim | H6965 | HVhi3ms | he will carry out |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
הַ/דָּבָ֣ר |
ha./da.Var | H1697 | HTd/Ncmsa | the/ word |
הַ/זֶּ֗ה |
ha./Zeh | H2088 | HTd/Pdxms | (the)/ this |
מִ/בֵּית/וֹ֙ |
mi./bei.T/o | H1004 | HR/Ncmsc/Sp3ms | from/ house/ his |
וּ/מִ֣/יגִיע֔/וֹ |
u./Mi./gi.'/O | H3018 | HC/R/Ncmsc/Sp3ms | and/ from/ property/ his |
וְ/כָ֛כָה |
ve./Kha.khah | H3602 | HC/D | and/ thus |
יִהְיֶ֥ה |
yih.Yeh | H1961 | HVqi3ms | may he be |
נָע֖וּר |
na.'Ur | H5287 | HVqsmsa | shaken out |
וָ/רֵ֑ק |
va./Rek | H7386 | HC/Aamsa | and/ empty |
וַ/יֹּאמְר֨וּ |
va/i.yo.me.Ru | H559 | HC/Vqw3mp | and/ they said |
כָֽל |
khol- | H3605 | HNcmsc | all |
הַ/קָּהָ֜ל |
ha./ka.Hal | H6951 | HTd/Ncmsa | the/ assembly |
אָמֵ֗ן |
'a.Men | H543 | HD | amen |
וַֽ/יְהַלְלוּ֙ |
va/y.ha.Lu | H1984 | HC/Vpw3mp | and/ they praised |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
יְהוָ֔ה |
Yah.weh | H3068 | HNp | Yahweh |
וַ/יַּ֥עַשׂ |
va/i.Ya.'as | H6213 | HC/Vqw3ms | and/ it did |
הָ/עָ֖ם |
ha./'Am | H5971 | HTd/Ncmsa | the/ people |
כַּ/דָּבָ֥ר |
ka./da.Var | H1697 | HRd/Ncmsa | according to the/ manner |
הַ/זֶּֽה |
ha./Zeh | H2088 | HTd/Pdxms | (the)/ this |
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
- H543 — אָמֵן (ʼâmên, aw-mane'): מ־אָמַן (ʼâman) [H539]; נאמן, יציב; כשם מופשט: נאמנות; כתואר הפועל: אכן, באמת
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
- H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
- H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
- H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
- H1984 — הָלַל (hâlal, haw-lal'): שורש ראשוני; להיות צלול (במקור לגבי צליל, אך בדרך כלל לגבי צבע); לזרוח; ומכאן, לעשות ראווה, להתפאר; ומכאן להיות (בקולניות) שוטה; להשתולל; בבניין הגורם, להלל; וגם לעשות לסכל
- H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
- H2684 — חֹצֶן (chôtsen, kho'tsen): צורה משנית של חֵצֶן (chêtsen) [H2683], ובאותה משמעות; החֵיק (כמרחב הכלוא בין הזרועות)
- H3018 — יְגִיעַ (yᵉgîyaʻ, yeg-ee'-ah): מ־יָגַע (yâgaʻ) [H3021]; עָמָל; ומכאן — מעשה, תוצרת, רכוש (כפרי העמל)
- H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
- H3602 — כָּכָה (kâkâh, kaw'-kaw): מן כֹּה (kôh) [H3541]; כָּכָה, ככה, בהתייחס להקשר הקודם או הבא
- H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
- H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
- H5287 — נָעַר (nâʻar, naw-ar'): שורש ראשוני (כנראה זהה ל־נָעַר (nâʻar) [H5286], על־פי רעיון רשרוש הרעמה, המלווה בדרך־כלל את שאגת האריה); להיטלטל אנה ואנה
- H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
- H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
- H6951 — קָהָל (qâhâl, kaw-hawl'): מ־קָהַל (qâhal) [H6950]; קָהָל, התקהלות (בדרך כלל בהוראה מוחשית)
- H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם)
- H7386 — רֵיק (rêyq, rake): או (קצר יותר) רֵק (rêq); מן רוּק (rûwq) [H7324]; ריק; בהשאלה, חסר ערך
הפניות צולבות לפסוק
- אָמֵ֗ן — במדבר 5:22, דברים 27:14-26
- חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי — הבשורה על פי מתי 10:14, מעשי השליחים 13:51, מעשי השליחים 18:6
- וַֽיְהַלְלוּ֙ — דברי הימים א 16:36
- הָֽאֱלֹהִ֟ים — שמואל א 15:28, מלכים א 11:29-31, זכריה 5:3-4
- הָעָ֖ם — מלכים ב 23:3, תהלים 50:14, תהלים 76:12, תהלים 119:106, קהלת 5:4
הפניות הדדיות (11): מלכים ב 11:17, דברי הימים ב 15:14, דברי הימים ב 23:16, נחמיה 8:6, נחמיה 10:30, נחמיה 13:25, משלי 21:13, הבשורה על פי מתי 6:12, הבשורה על פי מרקוס 6:11, הבשורה על פי לוקאס 9:5, חזון יוחנן 19:4
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: אמן; נחמיה
- Torrey’s: היק (חאיכ) או בגד עליון; נשך או ריבית
- Nave's: אמן; שאילה והלוואה; ארץ, אזור; נושה; מופת; ריבית; חסד (נדיבות לב); הלוואה; אהבה; שבועה; עני; תפילה; תשובה; תוכחה; העשירים; נֶשֶׁךְ (ריבית)
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין