נחמיה 5:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > נחמיה > פרק 5 > פסוק 12

נחמיה 5:12


← נחמיה 5:11 נחמיה 5:12 (MT) נחמיה 5:13 →
הָשִׁיבוּ֩ נָ֨א לָהֶ֜ם כְּהַיּ֗וֹם שְׂדֹתֵיהֶ֛ם כַּרְמֵיהֶ֥ם זֵיתֵיהֶ֖ם וּבָתֵּיהֶ֑ם וּמְאַ֨ת הַכֶּ֤סֶף וְהַדָּגָן֙ הַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם נֹשִׁ֥ים בָּהֶֽם׃
וַיֹּאמְר֣וּ נָשִׁ֗יב וּמֵהֶם֙ לֹ֣א נְבַקֵּ֔שׁ כֵּ֣ן נַעֲשֶׂ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר אַתָּ֣ה אוֹמֵ֑ר וָאֶקְרָא֙ אֶת הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וָֽאַשְׁבִּיעֵ֔ם לַעֲשׂ֖וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
גַּם חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים אֶת כָּל הָאִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא יָקִ֜ים אֶת הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה מִבֵּיתוֹ֙ וּמִ֣יגִיע֔וֹ וְכָ֛כָה יִהְיֶ֥ה נָע֖וּר וָרֵ֑ק וַיֹּאמְר֨וּ כָֽל הַקָּהָ֜ל אָמֵ֗ן וַֽיְהַלְלוּ֙ אֶת יְהוָ֔ה וַיַּ֥עַשׂ הָעָ֖ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּאמְר֣וּH559 נָשִׁ֗יבH7725 וּמֵהֶם֙ לֹ֣אH3808 נְבַקֵּ֔שׁH1245 כֵּ֣ןH3651 נַעֲשֶׂ֔הH6213 כַּאֲשֶׁ֖רH834 אַתָּ֣הH859 אוֹמֵ֑רH559 וָאֶקְרָא֙H7121 אֶתH853 הַכֹּ֣הֲנִ֔יםH3548 וָֽאַשְׁבִּיעֵ֔םH7650 לַעֲשׂ֖וֹתH6213 כַּדָּבָ֥רH1697 הַזֶּֽה׃H2088


המקור העברי

וַיֹּאמְרוּ נָשִׁיב וּמֵהֶם לֹא נְבַקֵּשׁ כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר אַתָּה אֹומֵר וָאֶקְרָא אֶת־הַכֹּהֲנִים וָאַשְׁבִּיעֵם לַעֲשֹׂות כַּדָּבָר הַזֶּה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּאמְר֣וּ
va/i.yo.me.Ru H559 HC/Vqw3mp and/ they said
נָשִׁ֗יב
na.Shiv H7725 HVhi1cp we will return (it)
וּ/מֵ/הֶם֙
u./me./Hem HC/R/Sp3mp and/ from/ them
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
נְבַקֵּ֔שׁ
ne.va.Kesh H1245 HVpi1cp we will require (it)
כֵּ֣ן
ken H3651 HTm so
נַעֲשֶׂ֔ה
na.'a.Seh H6213 HVqi1cp we will do
כַּ/אֲשֶׁ֖ר
ka./'a.Sher H834 HR/Tr just/ as
אַתָּ֣ה
'a.Tah H859 HPp2ms you
אוֹמֵ֑ר
'o.Mer H559 HVqrmsa (are) saying
וָ/אֶקְרָא֙
va./'ek.Ra' H7121 HC/Vqw1cs and/ I summoned
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הַ/כֹּ֣הֲנִ֔ים
ha./Ko.ha.Nim H3548 HTd/Ncmpa the/ priests
וָֽ/אַשְׁבִּיעֵ֔/ם
va./'ash.bi.'E/m H7650 HC/Vhw1cs/Sp3mp and/ I made swear an oath/ them
לַ/עֲשׂ֖וֹת
la./'a.Sot H6213 HR/Vqc to/ do
כַּ/דָּבָ֥ר
ka./da.Var H1697 HRd/Ncmsa according to the/ manner
הַ/זֶּֽה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H1245 — בָּקַשׁ (bâqash, baw-kash'): שורש קדום; לחפש ולתור אחר (בכל דרך שהיא, ובמיוחד בעבודת אלוהים או בתפילה); ומכאן במשתמע: לשאוף אל, לחתור להשיג
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 5 › פסוק 12