כתבי הקודש > מלכים א > פרק 11 > פסוק 29

מלכים א 11:29

← מלכים א 11:28	מלכים א 11:29 (MT)	מלכים א 11:30 →
וְהָאִ֥ישׁ יָרָבְעָ֖ם גִּבּ֣וֹר חָ֑יִל וַיַּ֨רְא שְׁלֹמֹ֜ה אֶת הַנַּ֗עַר כִּֽי עֹשֵׂ֤ה מְלָאכָה֙ ה֔וּא וַיַּפְקֵ֣ד אֹת֔וֹ לְכָל סֵ֖בֶל בֵּ֥ית יוֹסֵֽף׃	וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וְיָֽרָבְעָ֖ם יָצָ֣א מִירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּמְצָ֣א אֹת֡וֹ אֲחִיָּה֩ הַשִּׁילֹנִ֨י הַנָּבִ֜יא בַּדֶּ֗רֶךְ וְה֤וּא מִתְכַּסֶּה֙ בְּשַׂלְמָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וּשְׁנֵיהֶ֥ם לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה׃	וַיִּתְפֹּ֣שׂ אֲחִיָּ֔ה בַּשַּׂלְמָ֥ה הַחֲדָשָׁ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וַיִּ֨קְרָעֶ֔הָ שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר קְרָעִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

וַֽיְהִי֙^H1961 בָּעֵ֣ת^H6256 הַהִ֔יא^H1931 וְיָֽרָבְעָ֖ם^H3379 יָצָ֣א^H3318 מִירוּשָׁלִָ֑ם^H3389 וַיִּמְצָ֣א^H4672 אֹת֡וֹ^H853 אֲחִיָּה֩^H281 הַשִּׁילֹנִ֨י^H7888 הַנָּבִ֜יא^H5030 בַּדֶּ֗רֶךְ^H1870 וְה֤וּא^H1931 מִתְכַּסֶּה֙^H3680 בְּשַׂלְמָ֣ה^H8008 חֲדָשָׁ֔ה^H2319 וּשְׁנֵיהֶ֥ם^H8147 לְבַדָּ֖ם^H905 בַּשָּׂדֶֽה׃^H7704

המקור העברי

וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם וַיִּמְצָא אֹתֹו אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַֽ/יְהִי֙	va/y.Hi	H1961	HC/Vqw3ms	and/ it was
בָּ/עֵ֣ת	ba./'Et	H6256	HRd/Ncbsa	at the/ time
הַ/הִ֔יא	ha./Hi'	H1931	HTd/Pp3fs	(the)/ that
וְ/יָֽרָבְעָ֖ם	ve./ya.ra.ve.'Am	H3379	HC/Np	and/ Jeroboam
יָצָ֣א	ya.Tza'	H3318	HVqp3ms	he had gone out
מִ/ירוּשָׁלִָ֑ם	mi./ru.sha.Lim	H3389	HR/Np	from/ Jerusalem
וַ/יִּמְצָ֣א	va/i.yim.Tza'	H4672	HC/Vqw3ms	and/ he found
אֹת֡/וֹ	'o.T/o	H853	HTo/Sp3ms	(obj.)/ him
אֲחִיָּה֩	'a.chi.Yah	H281	HNp	Ahijah
הַ/שִּׁילֹנִ֨י	ha./shi.lo.Ni	H7888	HTd/Ngmsa	(the)/ Shilonite
הַ/נָּבִ֜יא	ha./na.Vi'	H5030	HTd/Ncmsa	the/ prophet
בַּ/דֶּ֗רֶךְ	ba./De.rekh	H1870	HRd/Ncbsa	on the/ way
וְ/ה֤וּא	ve./Hu'	H1931	HC/Pp3ms	and/ he
מִתְכַּסֶּה֙	mit.ka.Seh	H3680	HVtrmsa	(was) covering himself
בְּ/שַׂלְמָ֣ה	be./sal.Mah	H8008	HR/Ncfsa	with/ a cloak
חֲדָשָׁ֔ה	cha.da.Shah	H2319	HAafsa	new
וּ/שְׁנֵי/הֶ֥ם	u./she.nei./Hem	H8147	HC/Acmdc/Sp3mp	and/ (the) two of/ them
לְ/בַדָּ֖/ם	le./va.Da/m	H905	HR/Ncmsc/Sp3mp	to/ alone/ them
בַּ/שָּׂדֶֽה	ba./sa.Deh	H7704	HRd/Ncmsa	(were) in the/ open country

הפניות שטרונג

H281 — אֲחִיָּה (ʼĂchîyâh, akh-ee-yaw): או (מורחב) אֲחִיָּהוּ (ʼĂchîyâhûw) ; מן אָח (ʼâch) [H251] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; אח (כלומר, עובד) של יה; אֲחִיָּה, שמם של תשעה ישראלים
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H905 — בַּד (bad, bad): מ־בָּדַד (bâdad) [H909]; בעיקרו: הפרדה; ומכאן, חלק של הגוף, ענף של עץ, מוט לנשיאה; ובהשאלה, ראש של עיר; ובמיוחד (עם תחילית מילת יחס) כתואר הפועל: לבד, לחוד, רק, מלבד
H1870 — דֶּרֶךְ (derek, deh'-rek): מן דָּרַךְ (dârak) [H1869]; דרך, מסילה (בהיותה דרוכה); ובהשאלה, מהלך חיים או אורח פעולה, ולעיתים קרובות בשימוש תוארי־פועל
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2319 — חָדָשׁ (châdâsh, khaw-dawsh'): מן חָדַשׁ (châdash) [H2318]; חדש
H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
H3379 — יָרׇבְעָם (Yârobʻâm, yaw-rob-awm'): מ־רִיב (rîyb) [H7378] ומ־עַם (ʻam) [H5971]; (ה)עם יריב; יָרָבְעָם, שמם של שני מלכים ישראלים
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3680 — כָּסָה (kâçâh, kaw-saw'): שורש קדום; בעצם: למלא ולעבות, כלומר למלא חללים; מכאן, במשתמע, לכסות (לצורך הלבשה או הסתרה)
H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח
H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה
H7704 — שָׂדֶה (sâdeh, saw-deh'): או שָׂדַי (sâday); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להתפשט; שדה (על שום היותו מישורי)
H7888 — שִׁילוֹנִי (Shîylôwnîy, shee-lo-nee'): או שִׁילֹנִי (Shîylônîy); או שִׁלֹנִי (Shilônîy); מן שִׁילֹה (Shîylôh) [H7887]; שילוני, כלומר תושב שילה
H8008 — שַׂלְמָה (salmâh, sal-maw'): היפוך אותיות של שִׂמְלָה (simlâh) [H8071]; שמלה, בגד
H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אֲחִיָּה֩ — מלכים א 12:15, מלכים א 14:2, דברי הימים ב 9:29
וּשְׁנֵיהֶ֥ם — בראשית 4:8, שמואל ב 14:6
הַשִּׁילֹנִ֨י — יהושע 18:1

הפניות הדדיות (8): מלכים א 12:24, מלכים א 14:4, מלכים א 18:7, דברי הימים ב 10:15, דברי הימים ב 11:4, נחמיה 5:13, ירמיה 43:9, מעשי השליחים 21:11

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: אֲחִיָּהוּ; מנהיגים דתיים
Torrey’s: נביאים
Nave's: אֲחִיָּהוּ; נסוגים מן האמונה; כנען; אלוהים; ירבעם; התעלות במעמד; השילוני

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 11 › פסוק 29

מלכים א 11:29

תוכן עניינים

מלכים א 11:29

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

מלכים א 11:29

מלכים א 11:29

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש