ויקרא 20:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ויקרא > פרק 20 > פסוק 6

ויקרא 20:6


← ויקרא 20:5 ויקרא 20:6 (MT) ויקרא 20:7 →
וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת׀ כָּל הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃
וְהַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶ֤ה אֶל הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל הַיִּדְּעֹנִ֔ים לִזְנ֖וֹת אַחֲרֵיהֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת פָּנַי֙ בַּנֶּ֣פֶשׁ הַהִ֔וא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃
וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וְהַנֶּ֗פֶשׁH5315 אֲשֶׁ֨רH834 תִּפְנֶ֤הH6437 אֶלH413 הָֽאֹבֹת֙H178 וְאֶלH413 הַיִּדְּעֹנִ֔יםH3049 לִזְנ֖וֹתH2181 אַחֲרֵיהֶ֑םH310 וְנָתַתִּ֤יH5414 אֶתH853 פָּנַי֙H6440 בַּנֶּ֣פֶשׁH5315 הַהִ֔ואH1931 וְהִכְרַתִּ֥יH3772 אֹת֖וֹH853 מִקֶּ֥רֶבH7130 עַמּֽוֹ׃H5971


המקור העברי

וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל־הָאֹבֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים לִזְנֹות אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתֹו מִקֶּרֶב עַמֹּו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/הַ/נֶּ֗פֶשׁ
ve./ha./Ne.fesh H5315 HC/Td/Ncbsa and/ the/ person
אֲשֶׁ֨ר
'a.Sher H834 HTr who
תִּפְנֶ֤ה
tif.Neh H6437 HVqi3fs it will turn
אֶל
'el- H413 HR to
הָֽ/אֹבֹת֙
ha./'o.Vot H178 HTd/Ncmpa the/ necromancers
וְ/אֶל
ve./'el- H413 HC/R and/ to
הַ/יִּדְּעֹנִ֔ים
hai./yi.de.'o.Nim H3049 HTd/Ncmpa the/ soothsayers
לִ/זְנ֖וֹת
li/z.Not H2181 HR/Vqc to/ act as a prostitute
אַחֲרֵי/הֶ֑ם
'a.cha.rei./Hem H310 HR/Sp3mp after/ them
וְ/נָתַתִּ֤י
ve./na.ta.Ti H5414 HC/Vqq1cs and/ I will set
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
פָּנַ/י֙
pa.Na/i H6440 HNcbpc/Sp1cs face/ my
בַּ/נֶּ֣פֶשׁ
ba./Ne.fesh H5315 HRd/Ncbsa on the/ person
הַ/הִ֔וא
ha./Hiv' H1931 HTd/Pp3fs (the)/ that
וְ/הִכְרַתִּ֥י
ve./hikh.ra.Ti H3772 HC/Vhq1cs and/ I will cut off
אֹת֖/וֹ
'o.T/o H853 HTo/Sp3ms (obj.)/ him
מִ/קֶּ֥רֶב
mi./Ke.rev H7130 HR/Ncmsc from/ among
עַמּֽ/וֹ
a.M/o H5971 HNcmsc/Sp3ms people/ his
הפניות שטרונג
  • H178 — אוֹב (ʼôwb, obe): מאותו מקור כמו אָב (ʼâb) [H1] (כנראה דרך הרעיון של מלמול שם האב); בעיקרו: מִלְמוּל, כלומר נאד מים (על שום צלילו החלול); ומכאן: מעלה באוב (פִּיתוֹם, כמי שקולו בוקע מתוך כד)
  • H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2181 — זָנָה (zânâh, zaw-naw'): שורש קדום (מוזן היטב ולכן מופקר); לנאוף (בדרך כלל אמור באישה, ולעיתים רחוקות יותר במשמעות של זנות סתם, ולעיתים נדירות באונס בעל כורחה); ובהשאלה, לעבוד עבודה זרה (שכן עם ישראל נחשב כבת זוגו של יהוה)
  • H3049 — יִדְּעֹנִי (yiddᵉʻônîy, yid-deh-o-nee'): מן יָדַע (yâdaʻ) [H3045]; כפשוטו: יודע, בעל ידיעה; ובמיוחד: מכשף, מעלה באוב; (מכאן, בהשאלה) רוח מת
  • H3772 — כָּרַת (kârath, kaw-rath'): שורש קדום; לכרות (לקצוץ, לגדוע או לבתר); ומכאן, להשמיד או לכלות; ובמיוחד, לכרות ברית (כלומר לכונן ברית או הסכם, במקורו על ידי ביתור בשר ומעבר בין הבתרים)
  • H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6437 — פָּנָה (pânâh, paw-naw'): שורש ראשוני; לפנות; מכאן — להפנות פנים, כלומר להופיע, להביט וכדומה
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H7130 — קֶרֶב (qereb, keh'-reb): מן קָרַב (qârab) [H7126]; בפשוטו: החלק הפנימי ביותר, כלומר המרכז, בין כפשוטו, בין בהשאלה ובין בשימוש תוארי (ובייחוד עם מילת יחס)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 20 › פסוק 6