איכה 3:37

← איכה 3:36	איכה 3:37 (MT)	איכה 3:38 →
לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃	מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃	מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב׃

נוסח הפסוק

MT

מִ֣י^H4310 זֶ֤ה^H2088 אָמַר֙^H559 וַתֶּ֔הִי^H1961 אֲדֹנָ֖י^H136 לֹ֥א^H3808 צִוָּֽה׃^H6680

המקור העברי

מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
מִ֣י	mi	H4310	HTi	who?
זֶ֤ה	zeh	H2088	HPdxms	this
אָמַר֙	'a.Mar	H559	HVqp3ms	has he spoken
וַ/תֶּ֔הִי	va./Te.hi	H1961	HC/Vqw3fs	and/ it was
אֲדֹנָ֖/י	'a.do.Nai	H136	HNcmpc/Sp1cs	(the) Lord
לֹ֥א	lo'	H3808	HTn	not
צִוָּֽה	tzi.Vah	H6680	HVpp3ms	he commanded (it)

הפניות שטרונג

H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אָמַר֙ — תהלים 33:9-11, משלי 16:9, משלי 19:21, משלי 21:30, ישעיה 46:10, דניאל 4:32, האיגרת אל הרומאים 9:15, האיגרת אל האפסים 1:11, איגרת יעקב 4:13-15

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

אין תוכן עדיין

אין תוכן עדיין