• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2181 — זָנָה (zânâh, zaw-naw'): שורש קדום (מוזן היטב ולכן מופקר); לנאוף (בדרך כלל אמור באישה, ולעיתים רחוקות יותר במשמעות של זנות סתם, ולעיתים נדירות באונס בעל כורחה); ובהשאלה, לעבוד עבודה זרה (שכן עם ישראל נחשב כבת זוגו של יהוה) (EN)
• H2244 — חָבָא (châbâʼ, khaw-baw'): שורש ראשוני (השווה חָבַב (châbab) [H2245]); להסתיר, להיחבא (EN)
• H2421 — חָיָה (châyâh, khaw-yaw'): שורש ראשוני (השווה חָוָה (châvâh) [H2331], חָיָה (châyâh) [H2421]); לחיות, בין כפשוטו ובין בהשאלה; ובבניין הגורם, להחיות (EN)
• H2764 — חֵרֶם (chêrem, khay'-rem): או (זכריה 14:11) חֶרֶם (cherem); מן חָרַם (châram) [H2763]; במובן הגופני (כדבר הסוגר) רשת (בין כפשוטו ובין בהשאלה); ולרוב דבר המיועד לכליה; ובמובן המופשט השמדה (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה) (EN)
• H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב) (EN)
• H7343 — רָחָב (Râchâb, raw-khawb'): זהה ל־רָחָב (râchâb) [H7342]; גאה; רָחָב, אישה כנענית (EN)
• H7535 — רַק (raq, rak): זהה ל־רַק (raq) [H7534] כשם עצם; בעיקרו: רזון, כלומר (בהשאלה) הגבלה; משמש רק כתואר פועל: רק, אך ורק, או כמילת חיבור: אף כי, אף על פי ש־ (EN)
• H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• חֵ֛רֶם — ויקרא 27:28-29, במדבר 21:2-3, יהושע 7:1, עזרא 10:8, ישעיה 34:6, ירמיה 46:10, יחזקאל 39:17, מיכה 4:13, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 2:7, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 16:22, האיגרת אל הגלטים 3:10, האיגרת אל הגלטים 3:12
• כי — בראשית 12:3, יהושע 2:4-6, יהושע 2:22, יהושע 6:22-23, שמואל א 15:6, הבשורה על פי מתי 10:41-42, הבשורה על פי מתי 25:40, האיגרת אל העברים 6:10, האיגרת אל העברים 11:31, איגרת יעקב 2:25
• רָחָ֨ב — יהושע 2:1

הפניות הדדיות (14): ויקרא 27:21, דברים 7:2, דברים 7:26, דברים 13:16, דברים 20:16, יהושע 2:14, יהושע 7:11, יהושע 10:40, שמואל א 14:24, שמואל א 15:3, שמואל א 22:19, מלכים ב 2:19, יחזקאל 9:6, האיגרת אל הרומאים 9:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: בית; נסים; רָחָב
• Torrey’s: ארון הברית; נסים שנעשו בידי משרתי אלוהים; מצורות
• Nave's: מוחרם; תיבה; זונה (יצאנית); הכנסת אורחים; רָחָב; חצוצרה