איוב 5:17

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > איוב > פרק 5 > פסוק 17

איוב 5:17


← איוב 5:16 איוב 5:17 (MT) איוב 5:18 →
וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃
הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּֽוּ אֱל֑וֹהַּ וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל תִּמְאָֽס׃
כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ יִ֝מְחַ֗ץ וידו תִּרְפֶּֽינָה׃

נוסח הפסוק

MT

הִנֵּ֤הH2009 אַשְׁרֵ֣יH835 אֱ֭נוֹשׁH582 יוֹכִחֶ֣נּֽוּH3198 אֱל֑וֹהַּH433 וּמוּסַ֥רH4148 שַׁ֝דַּ֗יH7706 אַלH408 תִּמְאָֽס׃H3988


המקור העברי

הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנֹושׁ יֹוכִחֶנּוּ אֱלֹוהַּ וּמוּסַר שַׁדַּי אַל־תִּמְאָס׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
הִנֵּ֤ה
hi.Neh H2009 HTm there!
אַשְׁרֵ֣י
'ash.Rei H835 HNcmpa how blessed!
אֱ֭נוֹשׁ
'E.no.osh H582 HNcmsa (is the) person
יוֹכִחֶ֣/נּֽוּ
yo.khi.Che./nu H3198 HVhi3ms/Sp3ms (whom) he reproves/ him
אֱל֑וֹהַּ
'e.Lo.ah H433 HNcmsa God
וּ/מוּסַ֥ר
u./mu.Sar H4148 HC/Ncmsc and/ (the) discipline of
שַׁ֝דַּ֗י
Sha.Dai H7706 HNp (the) Almighty
אַל
'al- H408 HTn may not
תִּמְאָֽס
tim.'As H3988 HVqj2ms you reject
הפניות שטרונג
  • H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
  • H433 — אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh, el-o'-ah): לעיתים רחוקות (בצורה מקוצרת) אֱלֹהַּ (ʼĕlôahh); כנראה צורה מוארכת (מדגישה) של אֵל (ʼêl) [H410]; אלוה או האלוהות
  • H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
  • H835 — אֶשֶׁר (ʼesher, eh'-sher): מן אָשַׁר (ʼâshar) [H833]; אושר; מופיע רק בצורת רבים בזכר בנסמך, כמילת קריאה: אשרי! מה מאושר!
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H3198 — יָכַח (yâkach, yaw-kahh'): שורש ראשוני; להיות נכון (כלומר צודק); בבניין הדדי — להתווכח, להתדיין; בבניין גורם — להכריע, להצדיק או להוכיח באשמה
  • H3988 — מָאַס (mâʼaç, maw-as'): שורש קדום; למאוס, לדחות בבוז; וגם (בפועל עומד) להיעלם
  • H4148 — מוּסָר (mûwçâr, moo-sawr'): מן יָסַר (yâçar) [H3256]; כפשוטו: ייסור; ובהשאלה, תוכחה, אזהרה או הוראה; וגם ריסון
  • H7706 — שַׁדַּי (Shadday, shad-dah'-ee): מן שָׁדַד (shâdad) [H7703]; שַׁדַּי — הכול־יכול, הרב־אונים שאין גבול ליכולתו; כינויו של אלוהים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איוב › פרק 5 › פסוק 17