ירמיה 4:8

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 4 > פסוק 8

ירמיה 4:8


← ירמיה 4:7 ירמיה 4:8 (MT) ירמיה 4:9 →
עָלָ֤ה אַרְיֵה֙ מִֽסֻּבְּכ֔וֹ וּמַשְׁחִ֣ית גּוֹיִ֔ם נָסַ֖ע יָצָ֣א מִמְּקֹמ֑וֹ לָשׂ֤וּם אַרְצֵךְ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרַ֥יִךְ תִּצֶּ֖ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃
עַל זֹ֛את חִגְר֥וּ שַׂקִּ֖ים סִפְד֣וּ וְהֵילִ֑ילוּ כִּ֥י לֹא שָׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף יְהֹוָ֖ה מִמֶּֽנּוּ׃
וְהָיָ֤ה בַיּוֹם הַהוּא֙ נְאֻם יְהוָ֔ה יֹאבַ֥ד לֵב הַמֶּ֖לֶךְ וְלֵ֣ב הַשָּׂרִ֑ים וְנָשַׁ֙מּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וְהַנְּבִיאִ֖ים יִתְמָֽהוּ׃

נוסח הפסוק

MT

עַלH5921 זֹ֛אתH2063 חִגְר֥וּH2296 שַׂקִּ֖יםH8242 סִפְד֣וּH5594 וְהֵילִ֑ילוּH3213 כִּ֥יH3588 לֹאH3808 שָׁ֛בH7725 חֲר֥וֹןH2740 אַףH639 יְהֹוָ֖הH3068 מִמֶּֽנּוּ׃H4480


המקור העברי

עַל־זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים סִפְדוּ וְהֵילִילוּ כִּי לֹא־שָׁב חֲרֹון אַף־יְהֹוָה מִמֶּנּוּ׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
עַל
'al- H5921 HR on
זֹ֛את
zot H2063 HPdxfs this
חִגְר֥וּ
chig.Ru H2296 HVqv2mp gird yourself
שַׂקִּ֖ים
sa.Kim H8242 HNcmpa sackcloth(s)
סִפְד֣וּ
sif.Du H5594 HVqv2mp mourn
וְ/הֵילִ֑ילוּ
ve./hei.Li.lu H3213 HC/Vhv2mp and/ wail
כִּ֥י
ki H3588 HC for
לֹא
lo'- H3808 HTn not
שָׁ֛ב
shav H7725 HVqp3ms it has turned back
חֲר֥וֹן
cha.Ron H2740 HNcmsc (the) burning of
אַף
'af- H639 HTa (the) anger of
יְהֹוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
מִמֶּֽ/נּוּ
mi.Me./nu H4480 HR/Sp1cp from/ us
הפניות שטרונג
  • H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
  • H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
  • H2296 — חָגַר (châgar, khaw-gar'): שורש ראשוני; לחגור (חגורה, שריון וכדומה)
  • H2740 — חָרוֹן (chârôwn, khaw-rone'): או (מקוצר) חָרֹן (chârôn); מן חָרָה (chârâh) [H2734]; בעירת אף, חרון אף
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3213 — יָלַל (yâlal, yaw-lal'): שורש ראשוני; לילל (בקול בכי ותאנייה) או לצרוח (בקול רועש)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
  • H5594 — סָפַד (çâphad, saw-fad'): שורש קדום; בעיקרו, לתלוש את השיער ולהכות על החזה (כמנהג בני המזרח באבלם); בדרך כלל לקונן; ומכאן, ליילל
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H8242 — שַׂק (saq, sak): מן שָׁקַק (shâqaq) [H8264]; בעיקרו, אריג רשת (המניח לנוזל לעבור דרכו), כלומר בד גס ורפוי או בד שקים (המשמש לאבלות ולעשיית שקים); ומכאן, שק (לתבואה וכדומה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 4 › פסוק 8