ירמיה 18:11

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 18 > פסוק 11

ירמיה 18:11


← ירמיה 18:10 ירמיה 18:11 (MT) ירמיה 18:12 →
וְעָשָׂ֤ה הרעה בְּעֵינַ֔י לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלִ֑י וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָמַ֖רְתִּי לְהֵיטִ֥יב אוֹתֽוֹ׃
וְעַתָּ֡ה אֱמָר נָ֣א אֶל אִישׁ יְהוּדָה֩ וְעַל יוֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤ר עֲלֵיכֶם֙ רָעָ֔ה וְחֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם מַֽחֲשָׁבָ֑ה שׁ֣וּבוּ נָ֗א אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וְהֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַעַלְלֵיכֶֽם׃
וְאָמְר֖וּ נוֹאָ֑שׁ כִּֽי אַחֲרֵ֤י מַחְשְׁבוֹתֵ֙ינוּ֙ נֵלֵ֔ךְ וְאִ֛ישׁ שְׁרִר֥וּת לִבּֽוֹ הָרָ֖ע נַעֲשֶֽׂה׃

נוסח הפסוק

MT

וְעַתָּ֡הH6258 אֱמָרH559 נָ֣אH4994 אֶלH413 אִישׁH376 יְהוּדָה֩H3063 וְעַלH5921 יוֹשְׁבֵ֨יH3427 יְרוּשָׁלִַ֜םH3389 לֵאמֹ֗רH559 כֹּ֚הH3541 אָמַ֣רH559 יְהוָ֔הH3068 הִנֵּ֨הH2009 אָנֹכִ֜יH595 יוֹצֵ֤רH3335 עֲלֵיכֶם֙H5921 רָעָ֔הH7451 וְחֹשֵׁ֥בH2803 עֲלֵיכֶ֖םH5921 מַֽחֲשָׁבָ֑הH4284 שׁ֣וּבוּH7725 נָ֗אH4994 אִ֚ישׁH376 מִדַּרְכּ֣וֹH1870 הָֽרָעָ֔הH7451 וְהֵיטִ֥יבוּH3190 דַרְכֵיכֶ֖םH1870 וּמַעַלְלֵיכֶֽם׃H4611


המקור העברי

וְעַתָּה אֱמָר־נָא אֶל־אִישׁ־יְהוּדָה וְעַל־יֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה אָנֹכִי יֹוצֵר עֲלֵיכֶם רָעָה וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/עַתָּ֡ה
ve./'a.Tah H6258 HC/D and/ therefore
אֱמָר
'e.mor- H559 HVqv2ms say
נָ֣א
na' H4994 HTe please
אֶל
'el- H413 HR to
אִישׁ
'ish- H376 HNcmsc everyone of
יְהוּדָה֩
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
וְ/עַל
ve./'al- H5921 HC/R and/ to
יוֹשְׁבֵ֨י
yo.she.Vei H3427 HVqrmpc (the) inhabitants of
יְרוּשָׁלִַ֜ם
ye.ru.sha.Lim H3389 HNp Jerusalem
לֵ/אמֹ֗ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
כֹּ֚ה
koh H3541 HD thus
אָמַ֣ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הִנֵּ֨ה
hi.Neh H2009 HTm here!
אָנֹכִ֜י
'a.no.Khi H595 HPp1cs I
יוֹצֵ֤ר
yo.Tzer H3335 HVqrmsa (am) about to fashion
עֲלֵי/כֶם֙
'a.lei./Khem H5921 HR/Sp2mp on/ you
רָעָ֔ה
ra.'Ah H7451 HNcfsa calamity
וְ/חֹשֵׁ֥ב
ve./cho.Shev H2803 HC/Vqrmsa and/ (am) about to plan
עֲלֵי/כֶ֖ם
'a.lei./Khem H5921 HR/Sp2mp on/ you
מַֽחֲשָׁבָ֑ה
ma.cha.sha.Vah H4284 HNcfsa a plan
שׁ֣וּבוּ
Shu.vu H7725 HVqv2mp turn back
נָ֗א
Na' H4994 HTe please
אִ֚ישׁ
'ish H376 HNcmsa everyone
מִ/דַּרְכּ֣/וֹ
mi./dar.K/o H1870 HR/Ncbsc/Sp3ms from/ way/ his
הָֽ/רָעָ֔ה
ha./ra.'Ah H7451 HTd/Aafsa (the)/ wicked
וְ/הֵיטִ֥יבוּ
ve./hei.Ti.vu H3190 HC/Vhv2mp and/ make good
דַרְכֵי/כֶ֖ם
dar.khei./Khem H1870 HNcbpc/Sp2mp ways/ your
וּ/מַעַלְלֵי/כֶֽם
u./ma.'a.lei./Khem H4611 HC/Ncmpc/Sp2mp and/ deeds/ your
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני
  • H1870 — דֶּרֶךְ (derek, deh'-rek): מן דָּרַךְ (dârak) [H1869]; דרך, מסילה (בהיותה דרוכה); ובהשאלה, מהלך חיים או אורח פעולה, ולעיתים קרובות בשימוש תוארי־פועל
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H2803 — חָשַׁב (châshab, khaw-shab'): שורש ראשוני; בעיקרו: לקלוע או לשזור זה בזה, כלומר (כפשוטו) לארוג או (בהוראה כללית) לעשות מלאכת מחשבת; ובהשאלה: לזמום או לתחבל (בדרך כלל במשמעות זדונית); ומכאן (מתוך המאמץ השכלי) לחשוב, להחשיב, להעריך, לחשב
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3190 — יָטַב (yâṭab, yaw-tab'): שורש ראשוני; להיות טוב, (בבניין הגורם) להיטיב, בין כפשוטו (תקין, יפה) ובין בהשאלה (מאושר, מצליח, נכון)
  • H3335 — יָצַר (yâtsar, yaw-tsar'): כנראה זהה ל־יָצַר (yâtsar) [H3334] (באמצעות הדחיסה לצורה); (השווה יַצַע (yatsaʻ) [H3331]); לעצב ולתת צורה; במיוחד כמעשה היוצר בחומר; בהשאלה, לקבוע (כלומר לגמור אומר)
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H4284 — מַחֲשָׁבָה (machăshâbâh, makh-ash-aw-baw'): או מַחֲשֶׁבֶת (machăshebeth); מ־חָשַׁב (châshab) [H2803]; המצאה, כלומר (בהוראה מוחשית) מארג, מכונה, או (בהוראה מופשטת) כוונה, מזימה, תוכנית (בין לרעה — מזימה; ובין לטובה — עצה)
  • H4611 — מַעֲלָל (maʻălâl, mah-al-awl'): מ־עָלַל (ʻâlal) [H5953]; מעשה (טוב או רע)
  • H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H6258 — עַתָּה (ʻattâh, at-taw'): מן עֵת (ʻêth) [H6256]; בזמן הזה, עתה; בין כתואר הפועל, בין כמילת קישור ובין כמילת ריק (מילת חיזוק)
  • H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 18 › פסוק 11