ירמיה 18:11
כתבי הקודש > ירמיה > פרק 18 > פסוק 11
ירמיה 18:11
| ← ירמיה 18:10 | ירמיה 18:11 (MT) | ירמיה 18:12 → |
|---|---|---|
וְעָשָׂ֤ה הרעה בְּעֵינַ֔י לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלִ֑י וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָמַ֖רְתִּי לְהֵיטִ֥יב אוֹתֽוֹ׃
|
וְעַתָּ֡ה אֱמָר נָ֣א אֶל אִישׁ יְהוּדָה֩ וְעַל יוֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤ר עֲלֵיכֶם֙ רָעָ֔ה וְחֹשֵׁ֥ב עֲלֵיכֶ֖ם מַֽחֲשָׁבָ֑ה שׁ֣וּבוּ נָ֗א אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וְהֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַעַלְלֵיכֶֽם׃
|
וְאָמְר֖וּ נוֹאָ֑שׁ כִּֽי אַחֲרֵ֤י מַחְשְׁבוֹתֵ֙ינוּ֙ נֵלֵ֔ךְ וְאִ֛ישׁ שְׁרִר֥וּת לִבּֽוֹ הָרָ֖ע נַעֲשֶֽׂה׃
|
נוסח הפסוק
וְעַתָּ֡הH6258 אֱמָרH559 נָ֣אH4994 אֶלH413 אִישׁH376 יְהוּדָה֩H3063 וְעַלH5921 יוֹשְׁבֵ֨יH3427 יְרוּשָׁלִַ֜םH3389 לֵאמֹ֗רH559 כֹּ֚הH3541 אָמַ֣רH559 יְהוָ֔הH3068 הִנֵּ֨הH2009 אָנֹכִ֜יH595 יוֹצֵ֤רH3335 עֲלֵיכֶם֙H5921 רָעָ֔הH7451 וְחֹשֵׁ֥בH2803 עֲלֵיכֶ֖םH5921 מַֽחֲשָׁבָ֑הH4284 שׁ֣וּבוּH7725 נָ֗אH4994 אִ֚ישׁH376 מִדַּרְכּ֣וֹH1870 הָֽרָעָ֔הH7451 וְהֵיטִ֥יבוּH3190 דַרְכֵיכֶ֖םH1870 וּמַעַלְלֵיכֶֽם׃H4611
וְעַתָּה אֱמָר־נָא אֶל־אִישׁ־יְהוּדָה וְעַל־יֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה אָנֹכִי יֹוצֵר עֲלֵיכֶם רָעָה וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וְ/עַתָּ֡ה |
ve./'a.Tah | H6258 | HC/D | and/ therefore |
אֱמָר |
'e.mor- | H559 | HVqv2ms | say |
נָ֣א |
na' | H4994 | HTe | please |
אֶל |
'el- | H413 | HR | to |
אִישׁ |
'ish- | H376 | HNcmsc | everyone of |
יְהוּדָה֩ |
ye.hu.Dah | H3063 | HNp | Judah |
וְ/עַל |
ve./'al- | H5921 | HC/R | and/ to |
יוֹשְׁבֵ֨י |
yo.she.Vei | H3427 | HVqrmpc | (the) inhabitants of |
יְרוּשָׁלִַ֜ם |
ye.ru.sha.Lim | H3389 | HNp | Jerusalem |
לֵ/אמֹ֗ר |
le./Mor | H559 | HR/Vqc | (to)/ saying |
כֹּ֚ה |
koh | H3541 | HD | thus |
אָמַ֣ר |
'a.Mar | H559 | HVqp3ms | he says |
יְהוָ֔ה |
Yah.weh | H3068 | HNp | Yahweh |
הִנֵּ֨ה |
hi.Neh | H2009 | HTm | here! |
אָנֹכִ֜י |
'a.no.Khi | H595 | HPp1cs | I |
יוֹצֵ֤ר |
yo.Tzer | H3335 | HVqrmsa | (am) about to fashion |
עֲלֵי/כֶם֙ |
'a.lei./Khem | H5921 | HR/Sp2mp | on/ you |
רָעָ֔ה |
ra.'Ah | H7451 | HNcfsa | calamity |
וְ/חֹשֵׁ֥ב |
ve./cho.Shev | H2803 | HC/Vqrmsa | and/ (am) about to plan |
עֲלֵי/כֶ֖ם |
'a.lei./Khem | H5921 | HR/Sp2mp | on/ you |
מַֽחֲשָׁבָ֑ה |
ma.cha.sha.Vah | H4284 | HNcfsa | a plan |
שׁ֣וּבוּ |
Shu.vu | H7725 | HVqv2mp | turn back |
נָ֗א |
Na' | H4994 | HTe | please |
אִ֚ישׁ |
'ish | H376 | HNcmsa | everyone |
מִ/דַּרְכּ֣/וֹ |
mi./dar.K/o | H1870 | HR/Ncbsc/Sp3ms | from/ way/ his |
הָֽ/רָעָ֔ה |
ha./ra.'Ah | H7451 | HTd/Aafsa | (the)/ wicked |
וְ/הֵיטִ֥יבוּ |
ve./hei.Ti.vu | H3190 | HC/Vhv2mp | and/ make good |
דַרְכֵי/כֶ֖ם |
dar.khei./Khem | H1870 | HNcbpc/Sp2mp | ways/ your |
וּ/מַעַלְלֵי/כֶֽם |
u./ma.'a.lei./Khem | H4611 | HC/Ncmpc/Sp2mp | and/ deeds/ your |
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני
- H1870 — דֶּרֶךְ (derek, deh'-rek): מן דָּרַךְ (dârak) [H1869]; דרך, מסילה (בהיותה דרוכה); ובהשאלה, מהלך חיים או אורח פעולה, ולעיתים קרובות בשימוש תוארי־פועל
- H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
- H2803 — חָשַׁב (châshab, khaw-shab'): שורש ראשוני; בעיקרו: לקלוע או לשזור זה בזה, כלומר (כפשוטו) לארוג או (בהוראה כללית) לעשות מלאכת מחשבת; ובהשאלה: לזמום או לתחבל (בדרך כלל במשמעות זדונית); ומכאן (מתוך המאמץ השכלי) לחשוב, להחשיב, להעריך, לחשב
- H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
- H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
- H3190 — יָטַב (yâṭab, yaw-tab'): שורש ראשוני; להיות טוב, (בבניין הגורם) להיטיב, בין כפשוטו (תקין, יפה) ובין בהשאלה (מאושר, מצליח, נכון)
- H3335 — יָצַר (yâtsar, yaw-tsar'): כנראה זהה ל־יָצַר (yâtsar) [H3334] (באמצעות הדחיסה לצורה); (השווה יַצַע (yatsaʻ) [H3331]); לעצב ולתת צורה; במיוחד כמעשה היוצר בחומר; בהשאלה, לקבוע (כלומר לגמור אומר)
- H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
- H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
- H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
- H4284 — מַחֲשָׁבָה (machăshâbâh, makh-ash-aw-baw'): או מַחֲשֶׁבֶת (machăshebeth); מ־חָשַׁב (châshab) [H2803]; המצאה, כלומר (בהוראה מוחשית) מארג, מכונה, או (בהוראה מופשטת) כוונה, מזימה, תוכנית (בין לרעה — מזימה; ובין לטובה — עצה)
- H4611 — מַעֲלָל (maʻălâl, mah-al-awl'): מ־עָלַל (ʻâlal) [H5953]; מעשה (טוב או רע)
- H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור
- H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
- H6258 — עַתָּה (ʻattâh, at-taw'): מן עֵת (ʻêth) [H6256]; בזמן הזה, עתה; בין כתואר הפועל, בין כמילת קישור ובין כמילת ריק (מילת חיזוק)
- H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר)
- H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
הפניות צולבות לפסוק
- וְחֹשֵׁ֥ב — ירמיה 4:23, ירמיה 11:19, ירמיה 18:18, ירמיה 51:11, מיכה 2:3
- הבה נא — בראשית 11:3-4, בראשית 11:7, מלכים ב 5:5, ישעיה 5:5, איגרת יעקב 4:13, איגרת יעקב 5:1
- שׁ֣וּבוּ — מלכים ב 17:13, מלכים ב 22:13, ישעיה 1:16-19, ישעיה 55:6-7, ירמיה 3:1, ירמיה 3:22, ירמיה 7:3, ירמיה 25:5, ירמיה 26:3, ירמיה 26:13, ירמיה 35:15, ירמיה 36:3, ירמיה 36:7, איכה 3:39-41, יחזקאל 13:22, יחזקאל 18:23, יחזקאל 18:30-32, זכריה 1:3, מעשי השליחים 26:20
הפניות הדדיות (7): דברי הימים ב 18:22, ירמיה 25:2, ירמיה 36:6, איכה 2:17, יחזקאל 12:3, הושע 7:13, זכריה 1:4
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין