ישעיה 20:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 20 > פסוק 6

ישעיה 20:6


← ישעיה 20:5 ישעיה 20:6 (MT) ישעיה 21:1 →
וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃
וְ֠אָמַר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃
מַשָּׂ֖א מִדְבַּר יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַֽחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְ֠אָמַרH559 יֹשֵׁ֨בH3427 הָאִ֣יH339 הַזֶּה֮H2088 בַּיּ֣וֹםH3117 הַהוּא֒H1931 הִנֵּהH2009 כֹ֣הH3541 מַבָּטֵ֗נוּH4007 אֲשֶׁרH834 נַ֤סְנוּH5127 שָׁם֙H8033 לְעֶזְרָ֔הH5833 לְהִ֨נָּצֵ֔לH5337 מִפְּנֵ֖יH6440 מֶ֣לֶךְH4428 אַשּׁ֑וּרH804 וְאֵ֖יךְH349 נִמָּלֵ֥טH4422 אֲנָֽחְנוּ׃H587


המקור העברי

וְאָמַר יֹשֵׁב הָאִי הַזֶּה בַּיֹּום הַהוּא הִנֵּה־כֹה מַבָּטֵנוּ אֲשֶׁר־נַסְנוּ שָׁם לְעֶזְרָה לְהִנָּצֵל מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֵיךְ נִמָּלֵט אֲנָחְנוּ׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ֠/אָמַר
Ve./'a.mar H559 HC/Vqq3ms and/ he will say
יֹשֵׁ֨ב
yo.Shev H3427 HVqrmsa (one who) dwells
הָ/אִ֣י
ha./'I H339 HTd/Ncmsa the/ coast
הַ/זֶּה֮
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
בַּ/יּ֣וֹם
ba/i.Yom H3117 HRd/Ncmsa in the/ day
הַ/הוּא֒
ha./Hu' H1931 HTd/Pp3ms (the)/ that
הִנֵּה
hi.neh- H2009 HTm there!
כֹ֣ה
khoh H3541 HD (is) thus
מַבָּטֵ֗/נוּ
ma.ba.Te./nu H4007 HNcmsc/Sp1cp hope/ our
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr where
נַ֤סְנוּ
Nas.nu H5127 HVqp1cp we fled
שָׁם֙
sham H8033 HD there
לְ/עֶזְרָ֔ה
le./'ez.Rah H5833 HR/Ncfsa for/ help
לְ/הִ֨נָּצֵ֔ל
le./Hi.na.Tzel H5337 HR/VNc to/ be delivered
מִ/פְּנֵ֖י
mi./pe.Nei H6440 HR/Ncbpc from/ before
מֶ֣לֶךְ
Me.lekh H4428 HNcmsc (the) king of
אַשּׁ֑וּר
'a.Shur H804 HNp Assyria
וְ/אֵ֖יךְ
ve./'Eikh H349 HC/Ti and/ how?
נִמָּלֵ֥ט
ni.ma.Let H4422 HVNi1cp will we escape
אֲנָֽחְנוּ
'a.Na.che.nu H587 HPp1cp we
הפניות שטרונג
  • H339 — אִי (ʼîy, ee): מן אָוָה (ʼâvâh) [H183]; בעיקרו, מקום ראוי למגורים (כמקום נחשק); יבשה, חוף, אי
  • H349 — אֵיךְ (ʼêyk, ake): גם אֵיכָה (ʼêykâh) ; וכן אֵיכָכָה (ʼêykâkâh) ; הרחבה של אַי (ʼay) [H335]; כֵּיצַד? או כֵּיצַד! (קריאת תמיהה); וגם היכן, אֵיפֹה
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H587 — אֲנַחְנוּ (ʼănachnûw, an-akh'-noo): כנראה מן אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אנחנו
  • H804 — אַשּׁוּר (ʼAshshûwr, ash-shoor'): או אַשֻּׁר (ʼAshshur); כנראה מן אָשַׁר (ʼâshar) [H833] (במשמעות של הצלחה); אַשּׁוּר, בנו השני של שם; וכן צאצאיו והארץ שישבו בה (כלומר אשור), אזורה ואימפריית ה שלה
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H4007 — מַבָּט (mabbâṭ, mab-bawt'): או מֶבָּט (mebbâṭ); מן נָבַט (nâbaṭ) [H5027]; דָּבָר שמצפים לו, כלומר (בהפשטה) תוחלת, ציפייה
  • H4422 — מָלַט (mâlaṭ, maw-lat'): שורש קדום; במקורו: להיות חלק, כלומר (במשתמע) להימלט (כאילו מחמת החלקלקות); בבניין הגורם: לשחרר או להציל; ובאופן מיוחד: להמליט ולדים, להוציא ניצוצות
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5127 — נוּס (nûwç, noos): שורש ראשוני; לחמוק, כלומר להיעלם (לסגת, להימלט; בבניין הגורם: לרדוף, להניס, להימלט עם, להציל)
  • H5337 — נָצַל (nâtsal, naw-tsal'): שורש ראשוני; לחטוף ולהוציא, בין במובן חיובי ובין במובן שלילי
  • H5833 — עֶזְרָה (ʻezrâh, ez-raw'): או עֶזְרָת (ʻezrâth); (תהילים 60:11 (13); תהילים 108:12 (13)), נקבה של עֵזֶר (ʻêzer) [H5828]; עֶזְרָה
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 20 › פסוק 6