כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 25 > פסוק 13

יחזקאל 25:13

← יחזקאל 25:12	יחזקאל 25:13 (MT)	יחזקאל 25:14 →
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֣עַן עֲשׂ֥וֹת אֱד֛וֹם בִּנְקֹ֥ם נָקָ֖ם לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיֶּאְשְׁמ֥וּ אָשׁ֖וֹם וְנִקְּמ֥וּ בָהֶֽם׃	לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְנָטִ֤תִי יָדִי֙ עַל אֱד֔וֹם וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֣ם וּבְהֵמָ֑ה וּנְתַתִּ֤יהָ חָרְבָּה֙ מִתֵּימָ֔ן וּדְדָ֖נֶה בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ׃	וְנָתַתִּ֨י אֶת נִקְמָתִ֜י בֶּאֱד֗וֹם בְּיַד֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעָשׂ֣וּ בֶאֱד֔וֹם כְּאַפִּ֖י וְכַחֲמָתִ֑י וְיָֽדְעוּ֙ אֶת נִקְמָתִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

נוסח הפסוק

MT

לָכֵ֗ן^H3651 כֹּ֤ה^H3541 אָמַר֙^H559 אֲדֹנָ֣י^H136 יְהוִ֔ה^H3069 וְנָטִ֤תִי^H5186 יָדִי֙^H3027 עַל^H5921 אֱד֔וֹם^H123 וְהִכְרַתִּ֥י^H3772 מִמֶּ֖נָּה^H4480 אָדָ֣ם^H120 וּבְהֵמָ֑ה^H929 וּנְתַתִּ֤יהָ^H5414 חָרְבָּה֙^H2723 מִתֵּימָ֔ן^H8487 וּדְדָ֖נֶה^H1719 בַּחֶ֥רֶב^H2719 יִפֹּֽלוּ׃^H5307

המקור העברי

לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְנָטִתִי יָדִי עַל־אֱדֹום וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה וּנְתַתִּיהָ חָרְבָּה מִתֵּימָן וּדְדָנֶה בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
לָ/כֵ֗ן	la./Khen	H3651	HR/D	(to)/ therefore
כֹּ֤ה	koh	H3541	HD	thus
אָמַר֙	'a.Mar	H559	HVqp3ms	he says
אֲדֹנָ֣/י	'a.do.Nai	H136	HNcmpc/Sp1cs	(the) Lord
יְהוִ֔ה	Yah.weh	H3069	HNp	Yahweh
וְ/נָטִ֤תִי	ve./na.Ti.ti	H5186	HC/Vqq1cs	and/ I will stretch out
יָדִ/י֙	ya.D/i	H3027	HNcbsc/Sp1cs	hand/ my
עַל	'al-	H5921	HR	on
אֱד֔וֹם	'e.Dom	H123	HNp	Edom
וְ/הִכְרַתִּ֥י	ve./hikh.ra.Ti	H3772	HC/Vhq1cs	and/ I will cut off
מִמֶּ֖/נָּה	mi.Me./nah	H4480	HR/Sp3fs	from/ it
אָדָ֣ם	'a.Dam	H120	HNcmsa	humankind
וּ/בְהֵמָ֑ה	u./ve.he.Mah	H929	HC/Ncfsa	and/ animal(s)
וּ/נְתַתִּ֤י/הָ	u./ne.ta.Ti./ha	H5414	HC/Vqq1cs/Sp3fs	and/ I will make/ it
חָרְבָּה֙	cha.re.Bah	H2723	HNcfsa	a desolation
מִ/תֵּימָ֔ן	mi./tei.Man	H8487	HR/Np	from/ Teman
וּ/דְדָ֖נֶ/ה	u./de.Da.ne/h	H1719	HC/Np/Sd	and/ Dedan/ towards
בַּ/חֶ֥רֶב	ba./Che.rev	H2719	HRd/Ncfsa	by the/ sword
יִפֹּֽלוּ	yi.Po.lu	H5307	HVqi3mp	they will fall

הפניות שטרונג

H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
H123 — אֱדֹם (ʼĔdôm, ed-ome'): או (במלואו) אֱדוֹם (ʼĔdôwm) ; מן אָדֹם (ʼâdôm) [H122]; אדום (ראה בראשית 25:25); אדום, אחיו התאום הבכור של יעקב; ומכאן האזור (אדומיה) שהתיישב בו
H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H929 — בְּהֵמָה (bᵉhêmâh, be-hay-maw'): מ־שורש בלתי־משומש (שכנראה משמעותו להיות אילם); בפירוש המדויק: בְּהֵמָה אִלֶּמֶת; ובייחוד כל בעל חיים או הולך על ארבע גדול (לעיתים קרובות בהוראה קיבוצית)
H1719 — דְּדָן (Dᵉdân, ded-awn'): או (בצורה מוארכת) דְּדָנֶה (Dᵉdâneh); (יחזקאל 25:13), גזירה בלתי ודאית; דדן, שמם של שני כושים ושל ארצם
H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר
H2723 — חׇרְבָּה (chorbâh, khor-baw'): נקבה של חֹרֶב (chôreb) [H2721]; כמשמעו: יובש, בצורת, כלומר (במשתמע) שממה, חורבה
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
H3772 — כָּרַת (kârath, kaw-rath'): שורש קדום; לכרות (לקצוץ, לגדוע או לבתר); ומכאן, להשמיד או לכלות; ובמיוחד, לכרות ברית (כלומר לכונן ברית או הסכם, במקורו על ידי ביתור בשר ומעבר בין הבתרים)
H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
H5186 — נָטָה (nâṭâh, naw-taw'): שורש ראשוני; לִמְתּוֹחַ אוֹ לִפְרוֹשׂ; ומכאן — להטות הצידה (לרבות סטייה מוסרית); משמש בשלל רחב של שימושים
H5307 — נָפַל (nâphal, naw-fal'): שורש ראשוני; ליפול, במגוון רחב מאוד של שימושים (בבניין עומד או גורם, כפשוטו או בהשאלה)
H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H8487 — תֵּימָן (Têymân, tay-mawn'): או תֵּמָן (Têmân); הזהה לתֵּימָן (têymân) [H8486]; תֵּימָן, שמם של שני אדומים, וכן של החבל ושל צאצאו של אחד מהם

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וְהִכְרַתִּ֥י — בראשית 6:7, ירמיה 7:20, יחזקאל 14:8, יחזקאל 14:13, יחזקאל 14:17, יחזקאל 14:19-21, יחזקאל 29:8
וְנָטִ֤תִי — ישעיה 34:1-17, ישעיה 63:1-6, איכה 4:21-22, יחזקאל 25:7, יחזקאל 25:16, מלאכי 1:3-4
וּדְדָ֖נֶה בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ — ירמיה 25:23, ירמיה 49:8
מִתֵּימָ֔ן — בראשית 36:11, ירמיה 49:7, ירמיה 49:20, עבדיה 1:9, חבקוק 3:3

הפניות הדדיות (8): בראשית 25:3, בראשית 36:15, דברי הימים א 1:32, דברי הימים א 1:45, ירמיה 49:13, ירמיה 49:17, יחזקאל 35:9, עבדיה 1:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: שממה; תימן
Torrey’s: האֱדוֹמִים
Nave's: דדן; אֱדוֹמִים; תימן

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 25 › פסוק 13

יחזקאל 25:13

תוכן עניינים

יחזקאל 25:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

יחזקאל 25:13

יחזקאל 25:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש