• H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות) (EN)
• H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H2388 — חָזַק (châzaq, khaw-zak'): שורש קדום; לאחוז ב־; ומכאן: לתפוס, להיות חזק (בהשאלה: להיות אמיץ; בבניין הגורם: לחזק, לרפא, לעזור, לתקן, לבצר), להיות עיקש; לקשור, לרסן, לכבוש (EN)
• H2428 — חַיִל (chayil, khah'-yil): מן חוּל (chûwl) [H2342]; כנראה כוח, בין של אנשים, בין של אמצעים ובין של משאבים אחרים; צבא, עושר, מידה טובה (יושר), גבורה, עוצמה (EN)
• H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3513 — כָּבַד (kâbad, kaw-bad'): או כָּבֵד (kâbêd); שורש קדום; להיות כבד, כלומר במובן שלילי (מכביד, קשה, כבד־תפיסה) או במובן חיובי (רב, עשיר, נכבד); ובבניין הגורם: להכביד או לכבד (בשתי המשמעויות הללו) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות) (EN)
• H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר (EN)
• H4713 — מִצְרִי (Mitsrîy, mits-ree'): מן מִצְרַיִם (Mitsrayim) [H4714]; מצרי, או תושב מצרַים (EN)
• H4714 — מִצְרַיִם (Mitsrayim, mits-rah'-yim): צורת זוגי של מָצוֹר (mâtsôwr) [H4693]; מצרים, כלומר מצרים העליונה והתחתונה (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H6547 — פַּרְעֹה (Parʻôh, par-o'): ממקור מצרי; פַּרְעֹה, תואר כללי למלכי מצרים (EN)
• H7291 — רָדַף (râdaph, raw-daf'): שורש קדום; לרוץ אחרי, לרדוף (בדרך כלל בכוונת איבה; בהשאלה (על זמן) שחלף ועבר) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וְחִזַּקְתִּ֣י — שמות 4:21-31, שמות 7:3, שמות 7:13-14, שמות 14:8, שמות 14:17, האיגרת אל הרומאים 11:8
• וְאִכָּבְדָ֤ה — שמות 9:16, שמות 14:18, שמות 15:10-11, שמות 15:14-16, שמות 18:11, נחמיה 9:10, ישעיה 2:11-12, יחזקאל 20:9, יחזקאל 28:22, יחזקאל 39:13, דניאל 4:27-34, האיגרת אל הרומאים 9:17, האיגרת אל הרומאים 9:22-23, חזון יוחנן 19:1-6
• וידעו מצרים — שמות 7:5, שמות 7:17

הפניות הדדיות (14): שמות 10:27, ויקרא 10:3, שופטים 4:7, תהלים 9:17, ישעיה 43:17, ישעיה 64:1, ירמיה 16:21, יחזקאל 6:7, יחזקאל 32:15, יחזקאל 35:4, יחזקאל 38:16, יחזקאל 39:21, עמוס 4:10, הבשורה על פי יוחנן 12:40

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: ייסורי הרשעים
• Nave's: ייסורים וצרות; אלוהים; נסים