• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H868 — אֶתְנַן (ʼethnan, eth-nan'): זהה לאֶתְנָה (ʼethnâh) [H866]; מתנה (כשכר של זנות או של עבודת אלילים), אתנן (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H2181 — זָנָה (zânâh, zaw-naw'): שורש קדום (מוזן היטב ולכן מופקר); לנאוף (בדרך כלל אמור באישה, ולעיתים רחוקות יותר במשמעות של זנות סתם, ולעיתים נדירות באונס בעל כורחה); ובהשאלה, לעבוד עבודה זרה (שכן עם ישראל נחשב כבת זוגו של יהוה) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3611 — כֶּלֶב (keleb, keh'-leb): משורש שאינו בשימוש, שפירושו לנבוח ביללה, או לחלופין לתקוף; כלב; ומכאן (בלשון נקייה) קדש, זונה זכר (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H4242 — מְחִיר (mᵉchîyr, mekk-eer'): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לקנות; מחיר, תשלום, שכר (EN)
• H5088 — נֶדֶר (neder, neh'-der): או נֵדֶר (nêder); מן נָדַר (nâdar) [H5087]; הבטחה (לאלוהים), נדר; וגם (במובן מוחשי) הדבר שנידר (EN)
• H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול (EN)
• H8441 — תּוֹעֵבַה (tôwʻêbah, to-ay-baw'): או תֹּעֵבַה (tôʻêbah); בינוני פעיל בנקבה של תַּעָב (taʻâb) [H8581]; בעיקרו, דבר מתועב (מבחינה מוסרית), כלומר (כשם עצם) תועבה; ובמיוחד עבודת אלילים או (במובן הקונקרטי) אליל (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• נֶ֑דֶר — ויקרא 7:16, דברים 12:6, דברים 23:22, תהלים 5:5-7, ישעיה 61:8, חבקוק 1:13, מלאכי 1:14
• כֶּ֗לֶב — תהלים 22:17, משלי 26:11, ישעיה 56:10-11, הבשורה על פי מתי 7:6, איגרת פטרוס השנייה 2:22, חזון יוחנן 22:15
• אֶתְנַ֨ן — יחזקאל 16:33

הפניות הדדיות (16): בראשית 38:16, ויקרא 18:27, ויקרא 27:11, דברים 7:25, דברים 17:1, שופטים 11:31, שמואל ב 3:8, משלי 6:16, ישעיה 23:17, ישעיה 66:3, יונה 2:10, מיכה 1:7, הבשורה על פי מתי 27:6, האיגרת אל הרומאים 1:26, האיגרת אל האפסים 5:3, האיגרת הראשונה אל טימותיוס 6:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: בעלי חיים; נשים
• Torrey’s: הכלב; קרבנות; נדרים
• Nave's: תועבה; כנסייה; כלב (קדש?); זונה (יצאנית); נדרים; זונה