כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 24 > פסוק 1

שמואל ב 24:1

← שמואל ב 23:39	שמואל ב 24:1 (MT)	שמואל ב 24:2 →
אֽוּרִיָּה֙ הַֽחִתִּ֔י כֹּ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃	וַיֹּ֙סֶף֙ אַף יְהוָ֔ה לַחֲר֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֨סֶת אֶת דָּוִ֤ד בָּהֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֛ךְ מְנֵ֥ה אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶת יְהוּדָֽה׃	וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל יוֹאָ֣ב׀ שַׂר הַחַ֣יִל אֲשֶׁר אִתּ֗וֹ שֽׁוּט נָ֞א בְּכָל שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִדָּן֙ וְעַד בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וּפִקְד֖וּ אֶת הָעָ֑ם וְיָ֣דַעְתִּ֔י אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר הָעָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֙סֶף֙^H3254 אַף^H639 יְהוָ֔ה^H3068 לַחֲר֖וֹת^H2734 בְּיִשְׂרָאֵ֑ל^H3478 וַיָּ֨סֶת^H5496 אֶת^H853 דָּוִ֤ד^H1732 בָּהֶם֙ לֵאמֹ֔ר^H559 לֵ֛ךְ^H3212 מְנֵ֥ה^H4487 אֶת^H853 יִשְׂרָאֵ֖ל^H3478 וְאֶת^H853 יְהוּדָֽה׃^H3063

המקור העברי

וַיֹּסֶף אַף־יְהוָה לַחֲרֹות בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת־דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאֶת־יְהוּדָה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֹּ֨סֶף֙	va/i.Yo.sef	H3254	HC/Vhw3ms	and/ it repeated
אַף	'af-	H639	HTa	(the) anger of
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
לַ/חֲר֖וֹת	la./cha.Rot	H2734	HR/Vqc	to/ burn
בְּ/יִשְׂרָאֵ֑ל	be./Yis.ra.'El	H3478	HR/Np	on/ Israel
וַ/יָּ֨סֶת	va/i.Ya.set	H5496	HC/Vhw3ms	and/ he incited
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
דָּוִ֤ד	da.Vid	H1732	HNp	David
בָּ/הֶם֙	ba./Hem		HR/Sp3mp	against (the)/ them
לֵ/אמֹ֔ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
לֵ֛ךְ	lekh	H3212	HVqv2ms	go
מְנֵ֥ה	me.Neh	H4487	HVqv2ms	count
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
יִשְׂרָאֵ֖ל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
וְ/אֶת	ve./'Et	H853	HC/To	and/ (obj.)
יְהוּדָֽה	ye.hu.Dah	H3063	HNp	Judah

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
H2734 — חָרָה (chârâh, khaw-raw'): שורש קדום (השווה חָרַר (chârar) [H2787]); לבעור או להתחמם; ובהשאלה (לרוב) לבעור, בהתייחס לאף, לקנאה ולקנאות
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו)
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H4487 — מָנָה (mânâh, maw-naw'): שורש ראשוני; בעיקרו, לשקול ולהקציב; ומכאן, להקצות או למנות באופן רשמי; וכן למנות במספר או לרשום
H5496 — סוּת (çûwth, sooth): אולי גזור־שם משַׁיִת (shayith) [H7898]; בעיקרו: לדקור, כלומר (בהשאלה) לדרבן; ומכאן משתמע: להסית, לפתות

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

ויסף — שמואל ב 21:1-14
הוא — דברי הימים א 21:1, איגרת יעקב 1:13-14
וַיָּ֨סֶת — בראשית 45:5, בראשית 50:20, שמות 7:3, שמואל א 26:19, שמואל ב 12:11, שמואל ב 16:10, מלכים א 22:20-23, יחזקאל 14:9, יחזקאל 20:25, מעשי השליחים 4:28, האיגרת השנייה אל התסלוניקים 2:11
מְנֵ֥ה — דברי הימים א 27:23-24

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: דוד; חרון אף וכעס
Torrey’s: חרון אף אלוהים
Nave's: צבאות; מפקד אוכלוסין; ישראל; זדון; מושלים; חטא

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 24 › פסוק 1

שמואל ב 24:1

תוכן עניינים

שמואל ב 24:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל ב 24:1

שמואל ב 24:1

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש