דברי הימים ב 32:25

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > דברי הימים ב > פרק 32 > פסוק 25

דברי הימים ב 32:25


← דברי הימים ב 32:24 דברי הימים ב 32:25 (MT) דברי הימים ב 32:26 →
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה יְחִזְקִיָּ֖הוּ עַד לָמ֑וּת וַיִּתְפַּלֵּל֙ אֶל יְהוָ֔ה וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ וּמוֹפֵ֖ת נָ֥תַן לֽוֹ׃
וְלֹא כִגְמֻ֤ל עָלָיו֙ הֵשִׁ֣יב יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּ֥י גָבַ֖הּ לִבּ֑וֹ וַיְהִ֤י עָלָיו֙ קֶ֔צֶף וְעַל יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃
וַיִּכָּנַ֤ע יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ בְּגֹ֣בַהּ לִבּ֔וֹ ה֖וּא וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא בָ֤א עֲלֵיהֶם֙ קֶ֣צֶף יְהוָ֔ה בִּימֵ֖י יְחִזְקִיָּֽהוּ׃

נוסח הפסוק

MT

וְלֹאH3808 כִגְמֻ֤לH1576 עָלָיו֙H5921 הֵשִׁ֣יבH7725 יְחִזְקִיָּ֔הוּH2396 כִּ֥יH3588 גָבַ֖הּH1361 לִבּ֑וֹH3820 וַיְהִ֤יH1961 עָלָיו֙H5921 קֶ֔צֶףH7110 וְעַלH5921 יְהוּדָ֖הH3063 וִירוּשָׁלִָֽם׃H3389


המקור העברי

וְלֹא־כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ כִּי גָבַהּ לִבֹּו וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף וְעַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/לֹא
ve./lo'- H3808 HC/Tn and/ not
כִ/גְמֻ֤ל
khi/g.Mul H1576 HR/Ncmsa according to/ (the) benefit
עָלָי/ו֙
'a.La/v H5921 HR/Sp3ms on/ him
הֵשִׁ֣יב
he.Shiv H7725 HVhp3ms he repaid
יְחִזְקִיָּ֔הוּ
ye.chiz.ki.Ya.hu H2396 HNp Hezekiah
כִּ֥י
ki H3588 HC for
גָבַ֖הּ
ga.Vah H1361 HVqp3ms it was haughty
לִבּ֑/וֹ
li.B/o H3820 HNcmsc/Sp3ms heart/ his
וַ/יְהִ֤י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it was
עָלָי/ו֙
'a.La/v H5921 HR/Sp3ms towards/ him
קֶ֔צֶף
Ke.tzef H7110 HNcmsa wrath
וְ/עַל
ve./'al- H5921 HC/R and/ towards
יְהוּדָ֖ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
וִ/ירוּשָׁלִָֽם
vi./ru.sha.Lim H3389 HC/Np and/ Jerusalem
הפניות שטרונג
  • H1361 — גָּבַהּ (gâbahh, gaw-bah'): שורש קדום; להמריא, כלומר להיות גבוה ונישא; ובהשאלה, להתגאות (להיות יהיר)
  • H1576 — גְּמוּל (gᵉmûwl, ghem-ool'): מן גָּמַל (gâmal) [H1580]; יחס, כלומר מעשה (לטובה או לרעה); ומכאן, שירות או תגמול
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2396 — חִזְקִיָּה (Chizqîyâh, khiz-kee-yaw'): או חִזְקִיָּהוּ (Chizqîyâhûw); גם יְחִזְקִיָּה (Yᵉchizqîyâh); או יְחִזְקִיָּהוּ (Yᵉchizqîyâhûw); מ־חָזַק (châzaq) [H2388] ומ־יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה חיזק; חִזְקִיָּה, מלך יהודה, וכן שמם של שני ישראלים אחרים
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3169 — יְחִזְקִיָּה (Yᵉchizqîyâh, yekh-iz-kee-yaw'): או יְחִזְקִיָּהוּ (Yᵉchizqîyâhûw); מן יְרוּשָׁא (Yᵉrûwshâʼ) [H3388] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; מחוזק בידי יה; יְחִזְקִיָּה, שמם של חמישה ישראלים
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7110 — קֶצֶף (qetseph, keh'-tsef): מן קָצַף (qâtsaph) [H7107]; רסיס (שנשבר ונקטם); בהשאלה, קצף וזעם או מריבה
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › דברי הימים ב › פרק 32 › פסוק 25