מלכים א 22:20

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 22 > פסוק 20

מלכים א 22:20


← מלכים א 22:19 מלכים א 22:20 (MT) מלכים א 22:21 →
וַיֹּ֕אמֶר לָכֵ֖ן שְׁמַ֣ע דְּבַר יְהוָ֑ה רָאִ֤יתִי אֶת יְהוָה֙ יֹשֵׁ֣ב עַל כִּסְא֔וֹ וְכָל צְבָ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ עֹמֵ֣ד עָלָ֔יו מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה מִ֤י יְפַתֶּה֙ אֶת אַחְאָ֔ב וְיַ֕עַל וְיִפֹּ֖ל בְּרָמֹ֣ת גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֤אמֶר זֶה֙ בְּכֹ֔ה וְזֶ֥ה אֹמֵ֖ר בְּכֹֽה׃
וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶרH559 יְהוָ֗הH3068 מִ֤יH4310 יְפַתֶּה֙H6601 אֶתH853 אַחְאָ֔בH256 וְיַ֕עַלH5927 וְיִפֹּ֖לH5307 בְּרָמֹ֣תH7433 גִּלְעָ֑דH1568 וַיֹּ֤אמֶרH559 זֶה֙H2088 בְּכֹ֔הH3541 וְזֶ֥הH2088 אֹמֵ֖רH559 בְּכֹֽה׃H3541


המקור העברי

וַיֹּאמֶר יְהוָה מִי יְפַתֶּה אֶת־אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
יְהוָ֗ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
מִ֤י
mi H4310 HTi who?
יְפַתֶּה֙
ye.fa.Teh H6601 HVpi3ms will he deceive
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
אַחְאָ֔ב
'ach.'Av H256 HNp Ahab
וְ/יַ֕עַל
ve./Ya.'al H5927 HC/Vqj3ms so/ he may go up
וְ/יִפֹּ֖ל
ve./yi.Pol H5307 HC/Vqj3ms and/ he may fall
בְּ/רָמֹ֣ת
be./ra.Mot H7433 HR/Np at/ Ramoth
גִּלְעָ֑ד
gil.'Ad H1568 HNp Gilead
וַ/יֹּ֤אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ it said
זֶה֙
zeh H2088 HPdxms this (one)
בְּ/כֹ֔ה
be./Khoh H3541 HR/D by/ thus
וְ/זֶ֥ה
ve./Zeh H2088 HC/Pdxms and/ this (one)
אֹמֵ֖ר
'o.Mer H559 HVqrmsa (was) saying
בְּ/כֹֽה
be./Khoh H3541 HR/D by/ thus
הפניות שטרונג
  • H256 — אַחְאָב (ʼAchʼâb, akh-awb'): פעם אחת (בהתכווצות) אֶחָב (ʼEchâb) (ירמיהו 29:22); מ־אָח (ʼâch) [H251] ומ־אָב (ʼâb) [H1]; אח (כלומר רֵעַ) של (אביו); אַחְאָב, שמו של מלך בישראל ושל נביא בבבל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1568 — גִּלְעָד (Gilʻâd, ghil-awd'): כנראה מן גַּלְעֵד (Galʻêd) [H1567]; גלעד, אזור ממזרח לירדן; וכן שמם של שלושה ישראלים
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
  • H5307 — נָפַל (nâphal, naw-fal'): שורש ראשוני; ליפול, במגוון רחב מאוד של שימושים (בבניין עומד או גורם, כפשוטו או בהשאלה)
  • H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
  • H6601 — פָּתָה (pâthâh, paw-thaw'): שורש ראשוני; לפתוח, כלומר להיות (בבניין גורם: לעשות) רחב־ידיים; בדרך כלל בהשאלה (במובן שכלי או מוסרי) להיות (בבניין גורם: לעשות) פֶּתִי או (במשמעות שלילית) לפתות ולהתעות
  • H7433 — רָמֹת גִּלעָד (Râmôth Gilʻâd, raw-moth' gil-awd'): או רָמוֹת גִּלעָד (Râmôwth Gilʻâd); (דברי הימים ב 22:5), מצורת הרבים של רָמָה (râmâh) [H7413] ושל גִּלְעָד (Gilʻâd) [H1568]; גבהי גלעד; רָמֹת גִּלְעָד, מקום ממזרח לירדן
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 22 › פסוק 20