שמואל ב 10:6
כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 10 > פסוק 6
שמואל ב 10:6
| ← שמואל ב 10:5 | שמואל ב 10:6 (MT) | שמואל ב 10:7 → |
|---|---|---|
וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּֽי הָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִֽירֵח֔וֹ עַד יְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם׃
|
וַיִּרְאוּ֙ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֥י נִבְאֲשׁ֖וּ בְּדָוִ֑ד וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵֽי עַמּ֡וֹן וַיִּשְׂכְּרוּ֩ אֶת אֲרַ֨ם בֵּית רְח֜וֹב וְאֶת אֲרַ֣ם צוֹבָ֗א עֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י וְאֶת מֶ֤לֶךְ מַֽעֲכָה֙ אֶ֣לֶף אִ֔ישׁ וְאִ֣ישׁ ט֔וֹב שְׁנֵים עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃
|
וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִ֑ד וַיִּשְׁלַח֙ אֶת יוֹאָ֔ב וְאֵ֥ת כָּל הַצָּבָ֖א הַגִּבֹּרִֽים׃
|
נוסח הפסוק
וַיִּרְאוּ֙H7200 בְּנֵ֣יH1121 עַמּ֔וֹןH5983 כִּ֥יH3588 נִבְאֲשׁ֖וּH887 בְּדָוִ֑דH1732 וַיִּשְׁלְח֣וּH7971 בְנֵֽיH1121 עַמּ֡וֹןH5983 וַיִּשְׂכְּרוּ֩H7936 אֶתH853 אֲרַ֨םH758 בֵּיתH1050 רְח֜וֹבH1050 וְאֶתH853 אֲרַ֣םH758 צוֹבָ֗אH6678 עֶשְׂרִ֥יםH6242 אֶ֙לֶף֙H505 רַגְלִ֔יH7273 וְאֶתH853 מֶ֤לֶךְH4428 מַֽעֲכָה֙H4601 אֶ֣לֶףH505 אִ֔ישׁH376 וְאִ֣ישׁH376 ט֔וֹבH2897 שְׁנֵיםH8147 עָשָׂ֥רH6240 אֶ֖לֶףH505 אִֽישׁ׃H376
וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמֹּון כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־עַמֹּון וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת־אֲרַם בֵּית־רְחֹוב וְאֶת־אֲרַם צֹובָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת־מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טֹוב שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יִּרְאוּ֙ |
va/i.yir.'U | H7200 | HC/Vqw3mp | and/ they saw |
בְּנֵ֣י |
be.Nei | H1121 | HNcmpc | (the) people of |
עַמּ֔וֹן |
a.Mon | H5983 | HNp | Ammon |
כִּ֥י |
ki | H3588 | HC | that |
נִבְאֲשׁ֖וּ |
niv.'a.Shu | H887 | HVNp3cp | they had made themselves odious |
בְּ/דָוִ֑ד |
be./da.Vid | H1732 | HR/Np | with/ David |
וַ/יִּשְׁלְח֣וּ |
va/i.yish.le.Chu | H7971 | HC/Vqw3mp | and/ they sent |
בְנֵֽי |
ve.nei- | H1121 | HNcmpc | (the) people of |
עַמּ֡וֹן |
a.Mon | H5983 | HNp | Ammon |
וַ/יִּשְׂכְּרוּ֩ |
va/i.yis.ke.Ru | H7936 | HC/Vqw3mp | and/ they hired |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
אֲרַ֨ם |
'a.Ram | H758 | HNp | Aram |
בֵּית־רְח֜וֹב |
beit-re.Chov | H1050 | HNp | Beth-Rehob |
וְ/אֶת |
ve./'Et | H853 | HC/To | and/ (obj.) |
אֲרַ֣ם |
'a.Ram | H758 | HNp | Aram |
צוֹבָ֗א |
tzo.Va' | H6678 | HNp | Zobah |
עֶשְׂרִ֥ים |
'es.Rim | H6242 | HAcbpa | twenty |
אֶ֨לֶף֙ |
'e.lef | H505 | HAcbsa | thousand |
רַגְלִ֔י |
rag.Li | H7273 | HAamsa | foot soldier(s) |
וְ/אֶת |
ve./'Et | H853 | HC/To | and/ (obj.) |
מֶ֤לֶךְ |
Me.lekh | H4428 | HNcmsc | (the) king of |
מַֽעֲכָה֙ |
ma.'a.Khah | H4601 | HNp | Maacah |
אֶ֣לֶף |
'E.lef | H505 | HAcbsa | one thousand |
אִ֔ישׁ |
'Ish | H376 | HNcmsa | man |
וְ/אִ֣ישׁ |
ve./'Ish | H376 | HC/Ncmsc | and/ (the) man of |
ט֔וֹב |
Tov | H2897 | HNp | Tob |
שְׁנֵים |
she.neim- | H8147 | HAcmda | two (plus) |
עָשָׂ֥ר |
'a.Sar | H6240 | HAcmsa | ten |
אֶ֖לֶף |
'E.lef | H505 | HAcbsa | thousand |
אִֽישׁ |
'Ish | H376 | HNcmsa | man |
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H382 — אִישׁ־טוֹב (ʼÎysh-Ṭôwb, eesh-tobe'): מן אִישׁ (ʼîysh) [H376] וטוֹב (Ṭôwb) [H2897]; איש־טוב; אִישׁ־טוֹב, מקום בארץ ישראל
- H505 — אֶלֶף (ʼeleph, eh'-lef): בעצם, זהה ל־אֶלֶף (ʼeleph) [H504]; ומכאן (ראש השור הוא האות הראשונה באלף־בית, ובסופו של דבר שימשה כספרה) אלף
- H758 — אֲרָם (ʼĂrâm, arawm'): מן המקביל ל־אַרְמוֹן (ʼarmôwn) [H759]; הרמה; ארם או סוריה, ותושביה; וכן שמו של בנו של שם, של נכד לנחור, ושל איש מישראל
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H887 — בָּאַשׁ (bâʼash, baw-ash'): שורש ראשוני; להדיף ריח רע, להבאיש; ובהשאלה: להיות נתעב מבחינה מוסרית
- H1050 — בֵּית רְחוֹב (Bêyth Rᵉchôwb, bayth re-khobe'): מן בַּיִת (bayith) [H1004] ומן רְחֹב (rᵉchôb) [H7339]; בית (ה)רחוב; בית רחוב, מקום בארץ ישראל
- H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H2897 — טוֹב (Ṭôwb, tobe): זהה אל טוֹב (ṭôwb) [H2896]; טוב; טוֹב, אזור שהיה ככל הנראה ממזרח לירדן
- H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
- H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
- H4601 — מַעֲכָה (Maʻăkâh, mah-ak-aw'): או מַעֲכָת (Maʻăkâth); (יהושע 13:13), מ־מָעַךְ (mâʻak) [H4600]; שקע; מַעֲכָה (או מַעֲכָת), שם של מקום בארם, וכן של אדם מארם נהריים, של שלושה אנשים ישראלים, ושל ארבע נשים ישראליות ואישה ארמית אחת
- H5983 — עַמּוֹן (ʻAmmôwn, am-mone'): מן עַם (ʻam) [H5971]; שבטי, כלומר בן אותו שבט; עַמּוֹן, בנו של לוט; וכן צאצאיו וארצם
- H6240 — עָשָׂר (ʻâsâr, aw-sawr'): עבור עֶשֶׂר (ʻeser) [H6235]; עשר (רק בהרכב), כלומר ־עשרה/־עשר; וכן (בצורת המספר הסודר) ־עשרה/־עשר (העשירי לאחר עשרה)
- H6242 — עֶשְׂרִים (ʻesrîym, es-reem'): מן עֶשֶׂר (ʻeser) [H6235]; עשרים; וכן (בצורת המספר הסודר) העשרים
- H6678 — צוֹבָא (Tsôwbâʼ, tso-baw'): או צוֹבָה (Tsôwbâh); או צֹבָה (Tsôbâh); משורש בלתי משומש שמשמעותו להציב; תחנה; צוֹבָא או צוֹבָה, אזור בארם (סוריה)
- H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
- H7273 — רַגְלִי (raglîy, rag-lee'): מן רֶגֶל (regel) [H7272]; איש רגלי (חייל)
- H7936 — שָׂכַר (sâkar, saw-kar'): או (בחילוף) סָכַר (çâkar); (עזרא 4:5), שורש קדום (כנראה קרוב (בתוספת תחילית) אל כָּרָה (kârâh) [H3739] באמצעות רעיון הקנייה הזמנית; השווה שָׁכַר (shâkar) [H7937]); לשכור
- H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
- H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול
הפניות צולבות לפסוק
- איש־טוב — שופטים 11:3, שופטים 11:5
- מַֽעֲכָה֙ — יהושע 13:11-13
- נִבְאֲשׁ֖וּ — בראשית 34:30, שמות 5:21, שמואל א 13:4, שמואל א 27:12, דברי הימים א 19:6-7
- אֲרַ֨ם בֵּית רְח֜וֹב — שמואל ב 8:3, שמואל ב 8:5, שמואל ב 8:12, משלי 25:8, ישעיה 8:9-10
הפניות הדדיות (13): דברים 3:14, שופטים 18:28, שמואל א 14:47, שמואל ב 10:8, דברי הימים א 18:3, תהלים 9:6, תהלים 48:5, תהלים 83:6, תהלים 144:11, קהלת 3:8, ירמיה 40:8, ירמיה 46:21, יחזקאל 27:16
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין