כתבי הקודש > שמואל א > פרק 27 > פסוק 12

שמואל א 27:12

← שמואל א 27:11	שמואל א 27:12 (MT)	שמואל א 28:1 →
וְאִ֨ישׁ וְאִשָּׁ֜ה לֹֽא יְחַיֶּ֣ה דָוִ֗ד לְהָבִ֥יא גַת֙ לֵאמֹ֔ר פֶּן יַגִּ֥דוּ עָלֵ֖ינוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה עָשָׂ֤ה דָוִד֙ וְכֹ֣ה מִשְׁפָּט֔וֹ כָּל הַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֖ב בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃	וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם׃	וַֽיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וַיִּקְבְּצ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַצָּבָ֔א לְהִלָּחֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל דָּוִ֔ד יָדֹ֣עַ תֵּדַ֗ע כִּ֤י אִתִּי֙ תֵּצֵ֣א בַֽמַּחֲנֶ֔ה אַתָּ֖ה וַאֲנָשֶֽׁיךָ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּאֲמֵ֥ן^H539 אָכִ֖ישׁ^H397 בְּדָוִ֣ד^H1732 לֵאמֹ֑ר^H559 הַבְאֵ֤שׁ^H887 הִבְאִישׁ֙^H887 בְּעַמּ֣וֹ^H5971 בְיִשְׂרָאֵ֔ל^H3478 וְהָ֥יָה^H1961 לִ֖י לְעֶ֥בֶד^H5650 עוֹלָֽם׃^H5769

המקור העברי

וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמֹּו בְיִשְׂרָאֵל וְהָיָה לִי לְעֶבֶד עֹולָם׃ פ

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יַּאֲמֵ֥ן	va/i.ya.'a.Men	H539	HC/Vhw3ms	and/ he trusted
אָכִ֖ישׁ	'a.Khish	H397	HNp	Achish
בְּ/דָוִ֣ד	be./da.Vid	H1732	HR/Np	in/ David
לֵ/אמֹ֑ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
הַבְאֵ֤שׁ	hav.'Esh	H887	HVha	certainly (to become odious)
הִבְאִישׁ֙	hiv.'Ish	H887	HVhp3ms	he has become odious
בְּ/עַמּ֣/וֹ	be./'a.M/o	H5971	HR/Ncmsc/Sp3ms	among/ people/ his
בְ/יִשְׂרָאֵ֔ל	ve./Yis.ra.'El	H3478	HR/Np	among/ Israel
וְ/הָ֥יָה	ve./Ha.yah	H1961	HC/Vqq3ms	and/ he will become
לִ֖/י	l/i		HR/Sp1cs	of/ me
לְ/עֶ֥בֶד	le./'E.ved	H5650	HR/Ncmsc	(into)/ a servant of
עוֹלָֽם	o.Lam	H5769	HNcmsa	perpetuity

הפניות שטרונג

H397 — אֲכִישׁ (ʼĂkîysh, aw-keesh'): גזירה בלתי־ודאית; אָכִישׁ, מלך פלשתי
H539 — אָמַן (ʼâman, aw-man'): שורש קדום; (ישעיהו 30:21; ניתן להחלפה עם אָמַן (ʼâman) [H541], לפנות לימין); כפשוטו: לבנות או לתמוך; לגדל ולטפח כהורה או כאומנת; ובהשאלה: לחזק (או להיות) איתן ונאמן, לבטוח או להאמין, להיות קבוע או שקט; ובמובן המוסרי: להיות אמיתי או ודאי
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H887 — בָּאַשׁ (bâʼash, baw-ash'): שורש ראשוני; להדיף ריח רע, להבאיש; ובהשאלה: להיות נתעב מבחינה מוסרית
H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
H5769 — עוֹלָם (ʻôwlâm, o-lawm'): או עֹלָם (ʻôlâm); מ־עָלַם (ʻâlam) [H5956]; בפועל: נסתר, כלומר נקודת ההיעלמות; בדרך כלל: זמן שאין הדעת מגיעה אליו (בעבר או בעתיד), כלומר (למעשה) נצח; בשימוש חוזר, כתואר פועל (במיוחד עם תחילית מילת יחס) תמיד
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ — בראשית 34:30, שמואל א 13:4

הפניות הדדיות (7): שמות 5:21, שמות 21:6, שמואל א 28:1, שמואל ב 10:6, שמואל ב 16:21, שמואל ב 17:20, דברי הימים א 19:6

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: דוד; שקר; פלשתים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 27 › פסוק 12

שמואל א 27:12

תוכן עניינים

שמואל א 27:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 27:12

שמואל א 27:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש