שמואל א 25:39

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 25 > פסוק 39

שמואל א 25:39


← שמואל א 25:38 שמואל א 25:39 (MT) שמואל א 25:40 →
וַיְהִ֖י כַּעֲשֶׂ֣רֶת הַיָּמִ֑ים וַיִּגֹּ֧ף יְהוָ֛ה אֶת נָבָ֖ל וַיָּמֹֽת׃
וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִד֮ כִּ֣י מֵ֣ת נָבָל֒ וַיֹּ֡אמֶר בָּר֣וּךְ יְהוָ֡ה אֲשֶׁ֣ר רָב֩ אֶת רִ֨יב חֶרְפָּתִ֜י מִיַּ֣ד נָבָ֗ל וְאֶת עַבְדּוֹ֙ חָשַׂ֣ךְ מֵֽרָעָ֔ה וְאֵת֙ רָעַ֣ת נָבָ֔ל הֵשִׁ֥יב יְהוָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ וַיְדַבֵּ֣ר בַּאֲבִיגַ֔יִל לְקַחְתָּ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
וַיָּבֹ֜אוּ עַבְדֵ֥י דָוִ֛ד אֶל אֲבִיגַ֖יִל הַכַּרְמֶ֑לָה וַיְדַבְּר֤וּ אֵלֶ֙יהָ֙ לֵאמֹ֔ר דָּוִד֙ שְׁלָחָ֣נוּ אֵלַ֔יִךְ לְקַחְתֵּ֥ךְ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשְׁמַ֣עH8085 דָּוִד֮H1732 כִּ֣יH3588 מֵ֣תH4191 נָבָל֒H5037 וַיֹּ֡אמֶרH559 בָּר֣וּךְH1288 יְהוָ֡הH3068 אֲשֶׁ֣רH834 רָב֩H7378 אֶתH853 רִ֨יבH7379 חֶרְפָּתִ֜יH2781 מִיַּ֣דH3027 נָבָ֗לH5037 וְאֶתH853 עַבְדּוֹ֙H5650 חָשַׂ֣ךְH2820 מֵֽרָעָ֔הH7451 וְאֵת֙H853 רָעַ֣תH7451 נָבָ֔לH5037 הֵשִׁ֥יבH7725 יְהוָ֖הH3068 בְּרֹאשׁ֑וֹH7218 וַיִּשְׁלַ֤חH7971 דָּוִד֙H1732 וַיְדַבֵּ֣רH1696 בַּאֲבִיגַ֔יִלH26 לְקַחְתָּ֥הּH3947 ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃H802


המקור העברי

וַיִּשְׁמַע דָּוִד כִּי מֵת נָבָל וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר רָב אֶת־רִיב חֶרְפָּתִי מִיַּד נָבָל וְאֶת־עַבְדֹּו חָשַׂךְ מֵרָעָה וְאֵת רָעַת נָבָל הֵשִׁיב יְהוָה בְּרֹאשֹׁו וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיְדַבֵּר בַּאֲבִיגַיִל לְקַחְתָּהּ לֹו לְאִשָּׁה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּשְׁמַ֣ע
va/i.yish.Ma' H8085 HC/Vqw3ms and/ he heard
דָּוִד֮
da.Vid H1732 HNp David
כִּ֣י
ki H3588 HC that
מֵ֣ת
met H4191 HVqp3ms he had died
נָבָל֒
na.Val H5037 HNp Nabal
וַ/יֹּ֡אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
בָּר֣וּךְ
ba.Rukh H1288 HVqsmsa (be) blessed
יְהוָ֡ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr who
רָב֩
rav H7378 HVqp3ms he has conducted
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
רִ֨יב
riv H7379 HNcbsc (the) case of
חֶרְפָּתִ֜/י
cher.pa.T/i H2781 HNcfsc/Sp1cs disgrace/ my
מִ/יַּ֣ד
mi./Yad H3027 HR/Ncbsc from/ (the) hand of
נָבָ֗ל
na.Val H5037 HNp Nabal
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
עַבְדּ/וֹ֙
av.D/o H5650 HNcmsc/Sp3ms servant/ his
חָשַׂ֣ךְ
cha.Sakh H2820 HVqp3ms he has restrained
מֵֽ/רָעָ֔ה
me./ra.'Ah H7451 HR/Ncfsa from/ evil
וְ/אֵת֙
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
רָעַ֣ת
ra.'At H7451 HNcfsc (the) evil of
נָבָ֔ל
na.Val H5037 HNp Nabal
הֵשִׁ֥יב
he.Shiv H7725 HVhp3ms he has turned back
יְהוָ֖ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
בְּ/רֹאשׁ֑/וֹ
be./ro.Sh/o H7218 HR/Ncmsc/Sp3ms on/ own head/ his
וַ/יִּשְׁלַ֤ח
va/i.yish.Lach H7971 HC/Vqw3ms and/ he sent
דָּוִד֙
da.Vid H1732 HNp David
וַ/יְדַבֵּ֣ר
va/y.da.Ber H1696 HC/Vpw3ms and/ he spoke
בַּ/אֲבִיגַ֔יִל
ba./'a.vi.Ga.yil H26 HR/Np with/ Abigail
לְ/קַחְתָּ֥/הּ
le./kach.Ta/h H3947 HR/Vqc/Sp3fs to/ take/ her
ל֖/וֹ
l/o HR/Sp3ms for (the)/ himself
לְ/אִשָּֽׁה
le./'i.Shah H802 HR/Ncfsa to/ a wife
הפניות שטרונג
  • H26 — אֲבִיגַיִל (ʼĂbîygayil, ab-ee-gah'-yil): או בצורה קצרה אֲבִיגַל (ʼĂbîygal); מ־אָב (ʼâb) [H1] ומ־גִּיל (gîyl) [H1524]; אב (כלומר מקור) של שמחה; אביגיל או אביגל, שמן של שתי נשים ישראליות
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H2781 — חֶרְפָּה (cherpâh, kher-paw'): מן חָרַף (châraph) [H2778]; חֶרְפָּה, בּוּז, קָלוֹן; ובהשאלה — הָעֶרְוָה (איברי המין)
  • H2820 — חָשַׂךְ (châsak, khaw-sak'): שורש ראשוני; גם ניתן להחלפה עם חָשַׁךְ (châshak) [H2821]; לעצור, לחשוך, או (בבניין חוזר) להימנע; ומכאן במשתמע: לסרב, לחוס, לשמר; לשמור
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
  • H5037 — נָבָל (Nâbâl, naw-bawl'): זהה ל־נָבָל (nâbâl) [H5036]; כסיל; נָבָל, ישראלי
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
  • H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו')
  • H7378 — רִיב (rîyb, reeb): או רוּב (rûwb); שורש ראשוני; בעיקרו: להטיל, כלומר להיאבק; ברוב המקרים בהשאלה: להתקוטט, כלומר לנהל ריב (משפטי); (ומכאן במשמעות נגזרת) להגן
  • H7379 — רִיב (rîyb, reeb): או רִב (rib); מן רִיב (rîyb) [H7378]; ריב, מדון (אישי או משפטי)
  • H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 25 › פסוק 39