• H256 — אַחְאָב (ʼAchʼâb, akh-awb'): פעם אחת (בהתכווצות) אֶחָב (ʼEchâb) (ירמיהו 29:22); מ־אָח (ʼâch) [H251] ומ־אָב (ʼâb) [H1]; אח (כלומר רֵעַ) של (אביו); אַחְאָב, שמו של מלך בישראל ושל נביא בבבל (EN)
• H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2026 — הָרַג (hârag, haw-rag'): שורש קדום; להכות מתוך כוונה להמית (EN)
• H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות) (EN)
• H3372 — יָרֵא (yârêʼ, yaw-ray'): שורש קדום; לירוא, לפחד; במובן המוסרי, לירוא ביראת כבוד; בבניין הגורם, להפחיד (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח (EN)
• H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל (EN)
• H5271 — נָעוּר (nâʻûwr, naw-oor'): או נָעֻר (nâʻur); וכן (נקבה) נְעֻרָה (nᵉʻurâh); כראוי, בינוני סביל מן נַעַר (naʻar) [H5288] כגזירה שמנית; (רק בצורת הרבים, בהוראה קיבוצית או מודגשת) נעורים, המצב (גיל הנעורים) או האנשים (צעירים) (EN)
• H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי (EN)
• H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• מִנְּעֻרָֽי — שמואל א 2:18, שמואל א 2:26, שמואל א 3:19-20, דברי הימים ב 34:3, תהלים 71:17-18, משלי 8:13, קהלת 7:18, ישעיה 50:10, הבשורה על פי לוקאס 1:15, האיגרת השנייה אל טימותיוס 3:15
• וַהֲרָגָ֑נִי — שמואל א 22:11-19, דניאל 2:5-13, הבשורה על פי מתי 2:16, מעשי השליחים 12:19
• וְר֨וּחַ יְהוָ֤ה — מלכים ב 2:11, מלכים ב 2:16, יחזקאל 3:12-14, יחזקאל 8:3, יחזקאל 11:24, יחזקאל 37:1, יחזקאל 40:1-2, הבשורה על פי מתי 4:1, מעשי השליחים 8:39, האיגרת השנייה אל הקורינתים 12:2-3

הפניות הדדיות (15): שמות 18:21, מלכים א 18:3, מלכים א 18:9, נחמיה 7:2, תהלים 19:10, קהלת 11:9, קהלת 12:1, יחזקאל 11:1, יחזקאל 43:5, מלאכי 3:16, הבשורה על פי מתי 20:2, הבשורה על פי לוקאס 4:1, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 4:17, חזון יוחנן 17:3, חזון יוחנן 21:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: ילדים טובים; יראת אלוהים; נביאים
• Nave's: ילדים; ספק; אֵלִיָּהוּ; עובדיה