מלכים א 18:9

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 18 > פסוק 9

מלכים א 18:9


← מלכים א 18:8 מלכים א 18:9 (MT) מלכים א 18:10 →
וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אָ֑נִי לֵ֛ךְ אֱמֹ֥ר לַאדֹנֶ֖יךָ הִנֵּ֥ה אֵלִיָּֽהוּ׃
וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה חָטָ֑אתִי כִּֽי אַתָּ֞ה נֹתֵ֧ן אֶֽת עַבְדְּךָ֛ בְּיַד אַחְאָ֖ב לַהֲמִיתֵֽנִי׃
חַ֣י׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אִם יֶשׁ גּ֤וֹי וּמַמְלָכָה֙ אֲ֠שֶׁר לֹֽא שָׁלַ֨ח אֲדֹנִ֥י שָׁם֙ לְבַקֶּשְׁךָ֔ וְאָמְר֖וּ אָ֑יִן וְהִשְׁבִּ֤יעַ אֶת הַמַּמְלָכָה֙ וְאֶת הַגּ֔וֹי כִּ֖י לֹ֥א יִמְצָאֶֽכָּה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֖אמֶרH559 מֶ֣הH4100 חָטָ֑אתִיH2398 כִּֽיH3588 אַתָּ֞הH859 נֹתֵ֧ןH5414 אֶֽתH853 עַבְדְּךָ֛H5650 בְּיַדH3027 אַחְאָ֖בH256 לַהֲמִיתֵֽנִי׃H4191


המקור העברי

וַיֹּאמֶר מֶה חָטָאתִי כִּי־אַתָּה נֹתֵן אֶת־עַבְדְּךָ בְּיַד־אַחְאָב לַהֲמִיתֵנִי׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֖אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
מֶ֣ה
meh H4100 HTi what?
חָטָ֑אתִי
cha.Ta.ti H2398 HVqp1cs have I sinned
כִּֽי
ki- H3588 HC that
אַתָּ֞ה
'a.Tah H859 HPp2ms you
נֹתֵ֧ן
no.Ten H5414 HVqrmsa (are) giving
אֶֽת
'et- H853 HTo (obj.)
עַבְדְּ/ךָ֛
'av.de./Kha H5650 HNcmsc/Sp2ms servant/ your
בְּ/יַד
be./yad- H3027 HR/Ncbsc in/ (the) hand of
אַחְאָ֖ב
'ach.'Av H256 HNp Ahab
לַ/הֲמִיתֵֽ/נִי
la./ha.mi.Te./ni H4191 HR/Vhc/Sp1cs to/ put to death/ me
הפניות שטרונג
  • H256 — אַחְאָב (ʼAchʼâb, akh-awb'): פעם אחת (בהתכווצות) אֶחָב (ʼEchâb) (ירמיהו 29:22); מ־אָח (ʼâch) [H251] ומ־אָב (ʼâb) [H1]; אח (כלומר רֵעַ) של (אביו); אַחְאָב, שמו של מלך בישראל ושל נביא בבבל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
  • H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (3): שמואל א 16:2, מלכים ב 4:16, מעשי השליחים 9:13

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 18 › פסוק 9