כתבי הקודש > זכריה > פרק 11 > פסוק 14

זכריה 11:14

← זכריה 11:13	זכריה 11:14 (MT)	זכריה 11:15 →
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הַשְׁלִיכֵ֙הוּ֙ אֶל הַיּוֹצֵ֔ר אֶ֣דֶר הַיְקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר יָקַ֖רְתִּי מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וָֽאֶקְחָה֙ שְׁלֹשִׁ֣ים הַכֶּ֔סֶף וָאַשְׁלִ֥יךְ אֹת֛וֹ בֵּ֥ית יְהוָ֖ה אֶל הַיּוֹצֵֽר׃	וָֽאֶגְדַּע֙ אֶת מַקְלִ֣י הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖ת הַחֹֽבְלִ֑ים לְהָפֵר֙ אֶת הָֽאַחֲוָ֔ה בֵּ֥ין יְהוּדָ֖ה וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃	וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י ע֣וֹד קַח לְךָ֔ כְּלִ֖י רֹעֶ֥ה אֱוִלִֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וָֽאֶגְדַּע֙^H1438 אֶת^H853 מַקְלִ֣י^H4731 הַשֵּׁנִ֔י^H8145 אֵ֖ת^H853 הַחֹֽבְלִ֑ים^H2256 לְהָפֵר֙^H6565 אֶת^H853 הָֽאַחֲוָ֔ה^H264 בֵּ֥ין^H996 יְהוּדָ֖ה^H3063 וּבֵ֥ין^H996 יִשְׂרָאֵֽל׃^H3478

המקור העברי

וָאֶגְדַּע אֶת־מַקְלִי הַשֵּׁנִי אֵת הַחֹבְלִים לְהָפֵר אֶת־הָאַחֲוָה בֵּין יְהוּדָה וּבֵין יִשְׂרָאֵל׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וָֽ/אֶגְדַּע֙	va./'eg.Da'	H1438	HC/Vqw1cs	and/ I cut up
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
מַקְלִ֣/י	mak.L/i	H4731	HNcmsc/Sp1cs	staff/ my
הַ/שֵּׁנִ֔י	ha./she.Ni	H8145	HTd/Aomsa	(the)/ second
אֵ֖ת	'et	H853	HTo	(obj.)
הַ/חֹֽבְלִ֑ים	ha./choe.Lim	H2256	HTd/Ncmpa	(the)/ Union
לְ/הָפֵר֙	le./ha.Fer	H6565	HR/Vhc	to/ break
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
הָֽ/אַחֲוָ֔ה	ha./'a.cha.Vah	H264	HTd/Ncfsa	the/ brotherhood
בֵּ֥ין	bein	H996	HR	between
יְהוּדָ֖ה	ye.hu.Dah	H3063	HNp	Judah
וּ/בֵ֥ין	u./Vein	H996	HC/R	and/ between
יִשְׂרָאֵֽל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel

הפניות שטרונג

H264 — אַחֲוָה (ʼachăvâh, akh-av-aw'): מן אָח (ʼâch) [H251]; אחווה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H996 — בֵּין (bêyn, bane): (לעתים ברבים זכר או נקבה); ליתר דיוק, צורת הסמיכות של שם עצם בלתי-משומש אחר הנגזר מן בִּין (bîyn) [H995]; הבדל; אך משמש רק כמילת יחס; בין (חוזר לפני כל שם עצם, לעתים קרובות עם מילות יחס אחרות); וגם כמילת חיבור, בין... ובין
H1438 — גָּדַע (gâdaʻ, gaw-dah'): שורש קדום; לגדוע עץ; ובאופן כללי, להחריב דבר כלשהו
H2254 — חָבַל (châbal, khaw-bal'): שורש ראשוני; לפתל בחוזקה (כמו חבל), כלומר לקשור; ובמובן המיוחד — לקחת עבוט (משכון); בהשאלה, לעוות, להשחית; וגם להתפתל בחבלים (במיוחד חבלי לידה)
H2256 — חֶבֶל (chebel, kheh'-bel): או חֵבֶל (chêbel); מן חָבַל (châbal) [H2254]; חבל (כפתיל שזור), ובייחוד חבל מידה; מכאן — מחוז או נחלה (שנמדדו במידה); או מלכודת חבלים (פח); בהשאלה, חבורה (כאילו קשורים יחדיו); וגם צירי לידה (במיוחד חבלי יולדה); וגם חורבן
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H4731 — מַקֵּל (maqqêl, mak-kale): או (נקבה) מַקְּלָה (maqqᵉlâh); משורש בלתי־בשימוש שמשמעו כנראה לנבוט; נצר, כלומר מקל (שעליו עלים, או המשמש להליכה, להכאה, להנהגה, לקסם)
H6565 — פָּרַר (pârar, paw-rar'): שורש קדום; להפר, לשבור (על פי רוב בהשאלה), כלומר להפר, לסכל
H8145 — שֵׁנִי (shênîy, shay-nee'): מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; בעיקרו כפול, כלומר שני; וגם בתפקיד תואר הפועל: שנית, שוב

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

חבלים — זכריה 11:7
וָֽאֶגְדַּע֙ — ישעיה 9:20, ישעיה 11:13, יחזקאל 37:16-20, זכריה 11:9, הבשורה על פי מתי 24:10, מעשי השליחים 23:7-10, האיגרת אל הגלטים 5:15, איגרת יעקב 3:14, איגרת יעקב 3:16, איגרת יעקב 4:1-3

הפניות הדדיות (6): שמות 32:19, תהלים 23:4, זכריה 11:6, הבשורה על פי מרקוס 3:24, הבשורה על פי לוקאס 12:51, איגרת פטרוס הראשונה 2:17

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: אחווה; ישראל; בדים (מוטות ארוכים); סמלים ודימויים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › זכריה › פרק 11 › פסוק 14

זכריה 11:14

תוכן עניינים

זכריה 11:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

זכריה 11:14

זכריה 11:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש