ויקרא 26:37

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ויקרא > פרק 26 > פסוק 37

ויקרא 26:37


← ויקרא 26:36 ויקרא 26:37 (MT) ויקרא 26:38 →
וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף׃
וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ בְּאָחִ֛יו כְּמִפְּנֵי חֶ֖רֶב וְרֹדֵ֣ף אָ֑יִן וְלֹא תִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ תְּקוּמָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם׃
וַאֲבַדְתֶּ֖ם בַּגּוֹיִ֑ם וְאָכְלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֶ֖רֶץ אֹיְבֵיכֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וְכָשְׁל֧וּH3782 אִישׁH376 בְּאָחִ֛יוH251 כְּמִפְּנֵיH6440 חֶ֖רֶבH2719 וְרֹדֵ֣ףH7291 אָ֑יִןH369 וְלֹאH3808 תִֽהְיֶ֤הH1961 לָכֶם֙ תְּקוּמָ֔הH8617 לִפְנֵ֖יH6440 אֹֽיְבֵיכֶֽם׃H341


המקור העברי

וְכָשְׁלוּ אִישׁ־בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי־חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא־תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/כָשְׁל֧וּ
ve./kha.she.Lu H3782 HC/Vqq3cp and/ they will stumble
אִישׁ
'ish- H376 HNcmsa each
בְּ/אָחִ֛י/ו
be./'a.Chi/v H251 HR/Ncmsc/Sp3ms over/ brother/ his
כְּ/מִ/פְּנֵי
ke./mi./pe.nei- H6440 HR/R/Ncbpc as/ from/ before
חֶ֖רֶב
Che.rev H2719 HNcfsa a sword
וְ/רֹדֵ֣ף
ve./ro.Def H7291 HC/Vqrmsa and/ (is one who) pursues
אָ֑יִן
'A.yin H369 HTn there not
וְ/לֹא
ve./lo'- H3808 HC/Tn and/ not
תִֽהְיֶ֤ה
tih.Yeh H1961 HVqi3fs it will belong
לָ/כֶם֙
la./Khem HR/Sp2mp to (the)/ you
תְּקוּמָ֔ה
te.ku.Mah H8617 HNcfsa power to stand
לִ/פְנֵ֖י
li/f.Nei H6440 HR/Ncbpc (to)/ before
אֹֽיְבֵי/כֶֽם
'O.ye.vei./Khem H341 HVqrmpc/Sp2mp enemies/ your
הפניות שטרונג
  • H251 — אָח (ʼâch, awkh): מילה ראשונית; אח (במובן הרחב ביותר — הן של קרבת דם ממשית והן של זיקה או דמיון מושאלים (כמו "אב"))
  • H341 — אֹיֵב (ʼôyêb, o-yabe'): או (במלואו) אוֹיֵב (ʼôwyêb); בינוני פעיל של אָיַב (ʼâyab) [H340]; שונא; אויב, יריב
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר
  • H3782 — כָּשַׁל (kâshal, kaw-shal'): שורש קדום; למעוד או להתנודד (מחמת חולשת הרגליים, ובמיוחד הקרסול); ומכאן, לכשול, להיתקל, להתעלף או ליפול
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H7291 — רָדַף (râdaph, raw-daf'): שורש קדום; לרוץ אחרי, לרדוף (בדרך כלל בכוונת איבה; בהשאלה (על זמן) שחלף ועבר)
  • H8617 — תְּקוּמָה (tᵉqûwmâh, tek-oo-maw'): מן קוּם (qûwm) [H6965]; כוח עמידה, יכולת התקוממות
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 26 › פסוק 37