• H238 — אָזַן (ʼâzan, aw-zan'): שורש קדום; כנראה להרחיב; אך בשימוש רק כנגזרת שמנית מ־אֹזֶן (ʼôzen) [H241]; להרחיב את האוזן (ביד), כלומר (במשתמע) להאזין (EN)
• H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום (EN)
• H1361 — גָּבַהּ (gâbahh, gaw-bah'): שורש קדום; להמריא, כלומר להיות גבוה ונישא; ובהשאלה, להתגאות (להיות יהיר) (EN)
• H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• ו־ — ישעיה 42:23, יואל 1:2, חזון יוחנן 2:29
• להיות — ישעיה 28:14-22, איגרת יעקב 4:10
• כי — ירמיה 26:15, עמוס 7:15, מעשי השליחים 4:19-20

הפניות הדדיות (19): דברי הימים ב 12:6, נחמיה 9:29, תהלים 107:40, משלי 29:10, ישעיה 1:2, ישעיה 24:3, ירמיה 2:4, ירמיה 10:1, ירמיה 13:9, ירמיה 13:17, ירמיה 36:25, ירמיה 43:2, מיכה 2:3, מיכה 3:1, מיכה 6:1, הבשורה על פי לוקאס 8:8, האיגרת השנייה אל הקורינתים 2:4, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 2:8, האיגרת השנייה אל טימותיוס 2:25

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: גאווה
• Nave's: עבודת אלילים; קשיחות לב (אי־תשובה); ישראל, נבואות עליה; גאווה; תשובה; דבר אלוהים