כתבי הקודש > ירמיה > פרק 13 > פסוק 9

ירמיה 13:9

← ירמיה 13:8	ירמיה 13:9 (MT)	ירמיה 13:10 →
וַיְהִ֥י דְבַר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃	כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת גְּא֧וֹן יְהוּדָ֛ה וְאֶת גְּא֥וֹן יְרוּשָׁלִַ֖ם הָרָֽב׃	הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרָ֜ע הַֽמֵּאֲנִ֣ים׀ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם וִיהִי֙ כָּאֵז֣וֹר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּ֖ה^H3541 אָמַ֣ר^H559 יְהוָ֑ה^H3068 כָּ֠כָה^H3602 אַשְׁחִ֞ית^H7843 אֶת^H853 גְּא֧וֹן^H1347 יְהוּדָ֛ה^H3063 וְאֶת^H853 גְּא֥וֹן^H1347 יְרוּשָׁלִַ֖ם^H3389 הָרָֽב׃^H7227

המקור העברי

כֹּה אָמַר יְהוָה כָּכָה אַשְׁחִית אֶת־גְּאֹון יְהוּדָה וְאֶת־גְּאֹון יְרוּשָׁלִַם הָרָב׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כֹּ֖ה	koh	H3541	HD	thus
אָמַ֣ר	'a.Mar	H559	HVqp3ms	he says
יְהוָ֑ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
כָּ֠כָה	Ka.khah	H3602	HD	thus
אַשְׁחִ֞ית	'ash.Chit	H7843	HVhi1cs	I will ruin
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
גְּא֧וֹן	ge.'on	H1347	HNcmsc	(the) pride of
יְהוּדָ֛ה	ye.hu.Dah	H3063	HNp	Judah
וְ/אֶת	ve./'Et	H853	HC/To	and/ (obj.)
גְּא֥וֹן	ge.'on	H1347	HNcmsc	(the) pride of
יְרוּשָׁלִַ֖ם	ye.ru.sha.Lim	H3389	HNp	Jerusalem
הָ/רָֽב	ha./Rav	H7227	HTd/Aamsa	(the)/ great

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1347 — גָּאוֹן (gâʼôwn, gaw-ohn'): מן גָּאָה (gâʼâh) [H1342]; הזהה לגַּאֲוָה (gaʼăvâh) [H1346]; גאווה או הוד; ומכאן, (באופן מוחשי) קישוט
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
H3602 — כָּכָה (kâkâh, kaw'-kaw): מן כֹּה (kôh) [H3541]; כָּכָה, ככה, בהתייחס להקשר הקודם או הבא
H7227 — רַב (rab, rab): בדרך קיצור מן רָבַב (râbab) [H7231]; רב, מרובה (בכמות, בגודל, בגיל, במספר, בדרגה, באיכות)
H7843 — שָׁחַת (shâchath, shaw-khath'): שורש קדום; להירקב, כלומר (בבניין הגורם) להשחית (כפשוטו או בהשאלה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אחרי — ירמיה 18:4-6, איכה 5:5-8
הָרָֽב — ישעיה 16:6, ירמיה 48:29
גְּא֧וֹן — ויקרא 26:19, איוב 40:10-12, משלי 16:18, ישעיה 2:10-17, ישעיה 23:9, ירמיה 13:15-17, יחזקאל 16:50, יחזקאל 16:56, נחום 2:3, צפניה 3:11, הבשורה על פי לוקאס 18:14, איגרת יעקב 4:6, איגרת פטרוס הראשונה 5:5

הפניות הדדיות (1): זכריה 1:4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: נהר פְּרָת; היהודים; גאווה
Nave's: אבנט; עבודת אלילים; הוראה; ישראל, נבואות עליה; גאווה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 13 › פסוק 9

ירמיה 13:9

תוכן עניינים

ירמיה 13:9

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 13:9

ירמיה 13:9

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש