נחום 2:3

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > נחום > פרק 2 > פסוק 3

נחום 2:3


← נחום 2:2 נחום 2:3 (MT) נחום 2:4 →
עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצֻרָ֑ה צַפֵּה דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד׃
כִּ֣י שָׁ֤ב יְהוָה֙ אֶת גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ׃
מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאָדָּ֗ם אַנְשֵׁי חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵשׁ פְּלָד֥וֹת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַבְּרֹשִׁ֖ים הָרְעָֽלוּ׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֣יH3588 שָׁ֤בH7725 יְהוָה֙H3068 אֶתH853 גְּא֣וֹןH1347 יַעֲקֹ֔בH3290 כִּגְא֖וֹןH1347 יִשְׂרָאֵ֑לH3478 כִּ֤יH3588 בְקָקוּם֙H1238 בֹּֽקְקִ֔יםH1238 וּזְמֹרֵיהֶ֖םH2156 שִׁחֵֽתוּ׃H7843


המקור העברי

כִּי שָׁב יְהוָה אֶת־גְּאֹון יַעֲקֹב כִּגְאֹון יִשְׂרָאֵל כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּ֣י
ki H3588 HC for
שָׁ֤ב
shav H7725 HVqp3ms he will restore
יְהוָה֙
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
גְּא֣וֹן
ge.'on H1347 HNcmsc (the) majesty of
יַעֲקֹ֔ב
ya.'a.Ko H3290 HNp Jacob
כִּ/גְא֖וֹן
ki/g.'on H1347 HR/Ncmsc like/ (the) majesty of
יִשְׂרָאֵ֑ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
כִּ֤י
ki H3588 HC for
בְקָקוּ/ם֙
ve.ka.Ku/m H1238 HVqp3cp/Sp3mp they have laid waste to/ them
בֹּֽקְקִ֔ים
bo.ke.Kim H1238 HVqrmpa (those who) lay waste
וּ/זְמֹרֵי/הֶ֖ם
u./ze.mo.rei./Hem H2156 HC/Ncfpc/Sp3mp and/ branches/ their
שִׁחֵֽתוּ
shi.Che.tu H7843 HVpp3cp they have destroyed
הפניות שטרונג
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1238 — בָּקַק (bâqaq, baw-kah'): שורש קדום; לשפוך החוצה, כלומר לרוקן, ובהשאלה להשמים מיושבים; בדרך של אנלוגיה, להתפשט (כגפן פורייה)
  • H1347 — גָּאוֹן (gâʼôwn, gaw-ohn'): מן גָּאָה (gâʼâh) [H1342]; הזהה לגַּאֲוָה (gaʼăvâh) [H1346]; גאווה או הוד; ומכאן, (באופן מוחשי) קישוט
  • H2156 — זְמוֹרָה (zᵉmôwrâh, zem-o-raw'): או זְמֹרָה (zᵉmôrâh) (נקבה); ו־זְמֹר (zᵉmôr) (זכר); מן זָמַר (zâmar) [H2168]; זמורה (ענף שנגזם)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3290 — יַעֲקֹב (Yaʻăqôb, yah-ak-obe'): מן עָקַב (ʻâqab) [H6117]; אוחז־עקב (כלומר, מחליף במרמה); יעקב, אבי האומה הישראלי
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H7843 — שָׁחַת (shâchath, shaw-khath'): שורש קדום; להירקב, כלומר (בבניין הגורם) להשחית (כפשוטו או בהשאלה)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (6): תהלים 47:5, ירמיה 13:9, ירמיה 48:11, ירמיה 48:12, ירמיה 50:37, ירמיה 51:34

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחום › פרק 2 › פסוק 3