כתבי הקודש > ירמיה > פרק 48 > פסוק 12

ירמיה 48:12

← ירמיה 48:11	ירמיה 48:12 (MT)	ירמיה 48:13 →
שַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר׃	לָכֵ֞ן הִנֵּ֖ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם יְהוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃	וּבֹ֥שׁ מוֹאָ֖ב מִכְּמ֑וֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּ֙שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

לָכֵ֞ן^H3651 הִנֵּ֖ה^H2009 יָמִ֤ים^H3117 בָּאִים֙^H935 נְאֻם^H5002 יְהוָ֔ה^H3068 וְשִׁלַּחְתִּי^H7971 ל֥וֹ צֹעִ֖ים^H6808 וְצֵעֻ֑הוּ^H6808 וְכֵלָ֣יו^H3627 יָרִ֔יקוּ^H7324 וְנִבְלֵיהֶ֖ם^H5035 יְנַפֵּֽצוּ׃^H5310

המקור העברי

לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְשִׁלַּחְתִּי־לֹו צֹעִים וְצֵעֻהוּ וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
לָ/כֵ֞ן	la./Khen	H3651	HR/D	(to)/ therefore
הִנֵּ֖ה	hi.Neh-	H2009	HTm	here!
יָמִ֤ים	ya.Mim	H3117	HNcmpa	days
בָּאִים֙	ba.'Im	H935	HVqrmpa	(are) coming
נְאֻם	ne.'um-	H5002	HNcmsc	(the) utterance of
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
וְ/שִׁלַּחְתִּי	ve./shi.lach.ti-	H7971	HC/Vpq1cs	and/ I will send
ל֥/וֹ	l/o		HR/Sp3ms	to (the)/ it
צֹעִ֖ים	tzo.'Im	H6808	HVqrmpa	(those who) tip
וְ/צֵעֻ֑/הוּ	ve./tze.'U./hu	H6808	HC/Vpq3cp/Sp3ms	and/ they will tip/ it
וְ/כֵלָ֣י/ו	ve./khe.La/v	H3627	HC/Ncmpc/Sp3ms	and/ vessels/ its
יָרִ֔יקוּ	ya.Ri.ku	H7324	HVhi3mp	they will empty out
וְ/נִבְלֵי/הֶ֖ם	ve./niv.lei./Hem	H5035	HC/Ncmpc/Sp3mp	and/ jars/ their
יְנַפֵּֽצוּ	ye.na.Pe.tzu	H5310	HVpi3mp	they will smash

הפניות שטרונג

H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
H3627 — כְּלִי (kᵉlîy, kel-ee'): מן כָּלָה (kâlâh) [H3615]; דבר מוכן, כלומר כל מכשיר או חפץ (כגון כלי עבודה, כלי שימוש, לבוש, כלי קיבול או כלי נשק)
H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה
H5035 — נֶבֶל (nebel, neh'-bel): או נֵבֶל (nêbel); מן נָבֵל (nâbêl) [H5034]; נֹאד עור לנוזלים (על שום התכווצותו כשהוא ריק); ומכאן, כד או אגרטל (בשל דמיון צורתו כשהוא מלא); וכן נֵבֶל (כלי נגינה, שגופו בעל צורה דומה)
H5310 — נָפַץ (nâphats, naw-fats'): שורש ראשוני; לנפץ לרסיסים, או לפזר
H6808 — צָעָה (tsâʻâh, tsaw-aw'): שורש ראשוני; להטות ולשפוך (לשם שפיכה או יציקה), כלומר (בהשאלה) להחריב מיושבים; במשתמע, לכלוא או לכבוש; (בבניין חוזר) לשכב (לשם משגל)
H7324 — רוּק (rûwq, rook): שורש קדום; לִשְׁפּוֹךְ הַחוּצָה (כפשוטו או בהשאלה), כלומר לרוקן
H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

יָרִ֔יקוּ — תהלים 2:9, ישעיה 30:14, ירמיה 14:3, ירמיה 19:10, ירמיה 25:34, ירמיה 48:11, ירמיה 48:38, נחום 2:3
צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ — ישעיה 16:2, ירמיה 25:9, ירמיה 48:8, ירמיה 48:15, יחזקאל 25:9-10

הפניות הדדיות (4): משלי 1:32, ישעיה 32:9, ירמיה 13:14, ירמיה 51:34

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: נאדות
Nave's: נאד; יין

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 48 › פסוק 12

ירמיה 48:12

תוכן עניינים

ירמיה 48:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 48:12

ירמיה 48:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש