ישעיה 1:13

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 1 > פסוק 13

ישעיה 1:13


← ישעיה 1:12 ישעיה 1:13 (MT) ישעיה 1:14 →
כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי׃
לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃
חָדְשֵׁיכֶ֤ם וּמוֹעֲדֵיכֶם֙ שָׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃

נוסח הפסוק

MT

לֹ֣אH3808 תוֹסִ֗יפוּH3254 הָבִיא֙H935 מִנְחַתH4503 שָׁ֔וְאH7723 קְטֹ֧רֶתH7004 תּוֹעֵבָ֛הH8441 הִ֖יאH1931 לִ֑י חֹ֤דֶשׁH2320 וְשַׁבָּת֙H7676 קְרֹ֣אH7121 מִקְרָ֔אH4744 לֹאH3808 אוּכַ֥לH3201 אָ֖וֶןH205 וַעֲצָרָֽה׃H6116


המקור העברי

לֹא תֹוסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת־שָׁוְא קְטֹרֶת תֹּועֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא־אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
תוֹסִ֗יפוּ
to.Si.fu H3254 HVhi2mp you must repeat
הָבִיא֙
ha.Vi' H935 HVhc to bring
מִנְחַת
min.chat- H4503 HNcfsc an offering of
שָׁ֔וְא
Shav' H7723 HNcmsa worthlessness
קְטֹ֧רֶת
ke.To.ret H7004 HNcfsa incense
תּוֹעֵבָ֛ה
to.'e.Vah H8441 HNcfsa (is) an abomination
הִ֖יא
hi' H1931 HPp3fs it
לִ֑/י
L/i HR/Sp1cs to (the)/ me
חֹ֤דֶשׁ
Cho.desh H2320 HNcmsa new moon
וְ/שַׁבָּת֙
ve./sha.Bat H7676 HC/Ncbsa and/ sabbath
קְרֹ֣א
ke.Ro' H7121 HVqc (the) calling of
מִקְרָ֔א
mik.Ra' H4744 HNcmsa convocation(s)
לֹא
lo'- H3808 HTn not
אוּכַ֥ל
'u.Khal H3201 HVqi1cs I am able to endure
אָ֖וֶן
'A.ven H205 HNcmsa wickedness
וַ/עֲצָרָֽה
va./'a.tza.Rah H6116 HC/Ncfsa and/ solemn assembli(es)
הפניות שטרונג
  • H205 — אָוֶן (ʼâven, aw-ven'): משורש שאינו בשימוש שמשמעותו אולי, במובנו היסודי, להתנשם (ומכאן להתאמץ, בדרך כלל לשווא; להתבטל); בדייקנות: אַיִן, אפסות; וגם: צרה. הבל, רשע; ובמובן מסוים: אליל
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2320 — חֹדֶשׁ (chôdesh, kho'-desh): מן חָדַשׁ (châdash) [H2318]; מולד הירח (ראש חודש); ומכאן, חודש
  • H3201 — יָכֹל (yâkôl, yaw-kole'): או (מלא יותר) יָכוֹל (yâkôwl); שורש ראשוני; לִיכוֹלֶת, לְהיות מסוגל, פשוטו כמשמעו (יכול, היה יכול) או במובן המוסרי (רשאי, עשוי)
  • H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4503 — מִנְחָה (minchâh, min-khaw'): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו להקצות, כלומר להעניק; מַתָּנָה; בלשון נקייה — מַס (מנחת כניעה); ובמובן המיוחד — קרבן מנחה (בדרך כלל ללא דם ובנדבה)
  • H4744 — מִקְרָא (miqrâʼ, mik-raw'): מן קָרָא (qârâʼ) [H7121]; דבר שנקרא בקול, כלומר אסיפה פומבית (הפעולה, המשתתפים או המקום); וגם קריאה בציבור
  • H6116 — עֲצָרָה (ʻătsârâh, ats-aw-raw'): או עֲצֶרֶת (ʻătsereth); מן עָצָר (ʻâtsâr) [H6113]; עצרת, אספה, ובייחוד לרגל חג או מועד
  • H7004 — קְטֹרֶת (qᵉṭôreth, ket-o'-reth): מ־קָטַר (qâṭar) [H6999]; הקטרה, העלאת עשן קטורת
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7676 — שַׁבָּת (shabbâth, shab-bawth'): צורה מועצמת של שָׁבַת (shâbath) [H7673]; הפסקה ושביתה ממלאכה, כלומר (במובן המסוים) השבת
  • H7723 — שָׁוְא (shâvᵉʼ, shawv): או שַׁו (shav); מן אותו שורש כמו שׁוֹא (shôwʼ) [H7722] במובן של השממה; רוע (בהיותו הרסני), במובן המילולי (חורבן) או המוסרי (ובייחוד מרמה); ובהשאלה עבודת אלילים (בהיותה שקר, מן הצד הסובייקטיבי), הבל וחוסר תועלת (בהיותו מטעה, מן הצד האובייקטיבי; וגם כתואר הפועל, לשווא)
  • H8441 — תּוֹעֵבַה (tôwʻêbah, to-ay-baw'): או תֹּעֵבַה (tôʻêbah); בינוני פעיל בנקבה של תַּעָב (taʻâb) [H8581]; בעיקרו, דבר מתועב (מבחינה מוסרית), כלומר (כשם עצם) תועבה; ובמיוחד עבודת אלילים או (במובן הקונקרטי) אליל

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 1 › פסוק 13